מאת: עו"ד אושרי בן-ישי
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' גיאט ואח'
מוהל ותלמידו הואשמו במעשי פזיזות ורשלנות, לאחר שהורי התינוק הרך התלוננו כי סיכנו את חיי בנם. כתב האישום הראשון מסוגו, העלה את השאלה - האם לא כדאי שהמחוקק הישראלי יסדיר את עיסוק המילה בחוק. לתינוק שלום.
נכון להיום, העיסוק בברית מילה אינו מוסדר בחוק הישראלי. כתוצאה מכך, מאות מוהלים פעילים מעולם לא עברו הסמכה. מקרה שהגיע לבית המשפט באחרונה, העלה את הצורך בהתערבות המחוקק, אשר הצעת חוק המוהלים הונחה על שולחנו בפברואר השנה.
בינואר 2012 הגישה המדינה כתב אישום ראשון מסוגו, במסגרתו יוחסה למוהל ותלמידו עבירת מעשי פזיזות ורשלנות. כתב האישום התבסס על תלונות שהגישו הורי תינוק בטענה שברית המילה שנערכה לבנם בוצעה בידי מתחזים תוך העמדתו בסכנה.
את ברית המילה, שנערכה לרך הנולד ביולי 2010, ביצעו מוהל ותלמידו הצעיר. בכתב האישום נטען, כי לא זו בלבד שתעודת ההסמכה של המוהל פקעה במאי 2009 אלא שהוא נתן למתלמד חסר הניסיון לערוך את הברית. לתינוק, אגב, לא נגרם כל נזק.
המדינה העידה, בין היתר, את אבי התינוק ואת מנהל מחלקת הבריתות ברבנות הראשית. על פי עדות האב, הברית ארכה זמן חריג של כ-7 דקות, שבמהלכן ירד לבנו כל כך הרבה דם, שאורחים התעלפו. לדבריו, בליל האירוע התינוק לא ישן, צרח מבכי ולא עשה את צרכיו. לטענתו, הנאשמים "עשו עליו קומבינה" כיוון שאשתו לא יהודייה.
מעדותו של מנהל מחלקת הבריתות עלה כי אין חוק שמחייב מוהלים בהסמכה. לעמדתו, מצוות הברית גם אינה מצריכה חקיקה, בהתחשב בכך שמספר סיבוכי הברית הוא מינורי ביחס להליכים רפואיים אחרים.
במענה לפרשת התביעה, טענו הנאשמים כי לא הוכח ביצועה של עבירה פלילית: משאין חקיקה המחייבת ניסיון או הסמכה, הרי שכל אדם יכול לערוך ברית מבלי לעבור החוק.
עוד טענו, כי לא הוכח שהעמידו את התינוק בסיכון: מצפייה בסרט הווידאו של הברית נראה המוהל, הידוע כאחד המוהלים הטובים, מבצע את ההליך יחד עם תלמידו. כמו כן, לא הוצגה כל חוות דעת מקצועית המעידה שהברית בוצעה ברשלנות, שבניגוד לטענות האב, נמשכה כ- 4 דקות בלבד.
דרושה חקיקה
"אודה ולא אבוש, חזרתי, יגעתי, חיפשתי ולא מצאתי מהם במדויק ראשי הרשלנות, אותם מייחסת המאשימה לכל אחד מהנאשמים בתיק זה", ציין השופט הבכיר חיים נחמיאס שקיבל את טענות הנאשמים.
השופט, שנזף במדינה על שהחליטה לנהל הליך פלילי בהסתמך על תחושותיהם הסובייקטיביות של ההורים, ציין, כי לא ברור כיצד הנאשמים התרשלו: לקביעתו, גם אם הברית נמשכה לאורך זמן (מה שלא הוכח), וגם אם תעודת ההסמכה של המוהל פקעה, אין בכך כדי להוות ראייה לרשלנות, בפרט כשהחוק אינו מחייב הסמכה.
לפני סיום, ציין השופט, כי כבר לפני 13 שנה המליץ בית המשפט העליון להסדיר את העיסוק במילות בחקיקה. "יעשו המחוקקים כחכמתם, להסדיר בחקיקה את העיסוק בביצוע הבריתות והפיקוח על העוסקים במצווה זו, ויפה שעה אחת קודם", סיכם השופט את הכרעת הדין המזכה.
ברית המילה הינו הליך שמטבעו אינו פשוט הן מבחינה אמוציונלית והן מבחינה רפואית, ולכן הסדרת המקצוע מחויבת המציאות.
עם זאת, קביעת בית המשפט במקרה הנדון כמו גם הביקורת שמתח על התנהלות התביעה - מוצדקות. במהלך הדיונים, בית המשפט חזר והדגיש בפני התביעה, כי אינו מוצא פגם בהתנהלות הנאשמים, אך זו התעלמה והמשיכה בניהול התיק כאילו יוביל להרשעה בטוחה.
להכרעת הדין בעניין מדינת ישראל נ' גיאט ואח'
*עו"ד אושרי בן-ישי עוסק בדין הפלילי
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.