מהפך בביה"ד: כבאי שלקה בריאותיו ניצח את ביטוח לאומי

חוות הדעת הראשונה שהוגשה לתיק אומנם שללה קשר בין שאיפת עשן השרפות לפרוץ המחלה, אך השתיים האחרות הכירו בו – והשופטת אימצה אותן

לוחם אש שפיתח מחלת ריאות הוכר לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב כנפגע עבודה. בתחילת ההליך עוד "הוביל" ביטוח לאומי, עם הגשת חוות דעת רפואית השוללת קשר בין שאיפת עשן השרפות לפרוץ המחלה, אך בהמשך הוגשו שתי חוות דעת נוספות המכירות בקשר כאמור – אותן אימצה, בסופו של יום, השופטת דפנה חסון זכריה.

התובע (70) הועסק ככבאי בתחנת ראשון לציון מאז 1978, לסירוגין. במסגרת עבודתו השתתף בשלל סוגי שריפות, החל מדליקות יער ושדות חקלאיים, וכלה בהבערת מכוניות ומוצרי פלסטיק. מטבע הדברים, נחשף על בסיס יומיומי לעשן ולתוצרי בעירה מזיקים תוך כדי הטיפול באותן שריפות. ב-2018 לקה בריאותיו והחל לסבול, בין היתר, משיעול יבש, כאבים בחזה וקשיי נשימה, לרבות אסטמה.  

באוקטובר 2021 הוגשה התביעה, במסגרתה מונו שלושה מומחים מטעם בית הדין: בעוד הראשון שלל קשר כלשהו בין תנאי העבודה לפרוץ מחלת הריאות, קבעו השניים האחרים שמתקיים קשר כאמור. "בהיעדר עישון, והידע שאכן חשיפה לחומרי שריפה שונים עלולה לגרום לפגיעה ריאתית", כתב אחד מהם, "ניתן לקבוע שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו ובין הליקוי הנשימתי".

לוחם האש טען, כצפוי, שיש לאמץ את מסקנות השניים ולהכיר בליקוי הריאתי ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה; זאת בשל חשיפתו היומיומית לאורך שנות עבודתו לעשן שריפות, ובהתחשב בכך שמעולם לא עישן.

מנגד טען ביטוח לאומי שיש להכריע על-פי חוות הדעת הראשונה ולדחות את התביעה. הודגש שהמומחה הראשון נותר איתן בעמדתו גם לאחר כמה סבבי שאלות הבהרה, תוך שקבע כי לא הוכחה מגבלה נשימתית או מחלה ריאתית אצל התובע. לעומת זאת, קביעת הקשר הסיבתי בהתאם לחוות הדעת האחרות לא בוססה על נתוני חשיפה בדוקים, מה שהופך אותה, כך על-פי הנטען, ל"ספקולטיבית וחסרת משקל משפטי".  

הספק פועל לטובתו

אבל השופטת חסון זכריה קבעה שדווקא חוות הדעת הראשונה היא זו שאינה מתיישבת עם החומר הרפואי של הכבאי, בעוד השתיים האחרות ברורות, עקביות, נסמכות על מכלול החומר הקיים בתיק, ומחזקות זו את זו - באופן המצדיק לאמצן ולהכיר בקשר הסיבתי שבין שאיפת עשן השרפות לפרוץ מחלת הריאות.

"מעבר לכך שמצאנו להעדיף את חוות דעתם מטעמים לגופו של עניין", הוסיפה השופטת, "יש להעדיפן אף מכוח הכלל הפסיקתי לפיו ככל שעומדות בפני בית הדין שתי חוות דעת  שוות משקל, כאשר לפי האחת - קיים קשר סיבתי בין הפגיעה למחלה, ועל-פי השניה - יש לשלול קיומו של אותו קשר, ראוי להעדיף את חוות הדעת התומכת בגרסת התובע, שכן ספק יש להפעיל לטובת המבוטח".

הדברים נכונים שבעתיים, לדברי השופטת, בנסיבות העניין הנוכחי, שבו אין מדובר בחוות דעת אחת שוללת כנגד אחת מכירה, כי אם בשתי חוות דעת מכירות כנגד אחת שוללת. יתרה מכך, המומחים שתמכו בקיומו של קשר סיבתי התייחסו במפורש לאבחנות אחרות של התובע העלולות להסביר את מחלתו, כמו ריפלוקס, אך שללו זאת, עובדה שרק מחזקת את משקלן.

לפיכך השופטת הורתה על קבלת התביעה, על בסיס חוות הדעת התומכות בקיומו של קשר סיבתי, והכרה במחלת הריאות של לוחם האש כתאונת עבודה, תוך חיוב המוסד לביטוח לאומי לשלם לו 7,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובע: עו"ד אורטל יונה
• ב"כ הנתבע: עו"ד שירלי צ'רניקר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.