מאת: עו"ד ליאור בנימין
כל מי שראה הסנדק והסופרנוס יודע: דמי חסות הם משהו שכל בעל עסק מפחד ממנו, ולא רק מעבר לים. אם גם אתם זכיתם ל"ביקורים" מגורמים כאלו ואחרים שהשאירו אתכם מפוחדים ומבולבלים - דעו שיש מוצא. עו"ד ליאור בנימין לוקח חסות על הזכות לחיים שקטים ולרווחים בלי "שותפים".
בעל מגרש מכוניות באחת מערי מרכז הארץ נפל קרבן לאיומים חוזרים ונשנים מצד גורמים עברייניים שפקדו את המגרש באופן קבוע ודרשו ממנו תשלום קבוע של דמי חסות בעבור הגנה עליו ועל המכוניות, וכן טובות הנאה, כגון רכישת רכבים בחצי מחיר. בעל המגרש הגיש תלונה במשטרה, ובהנחייתה התקין מצלמות נסתרות בעסק. בעזרת פעילותו של סוכן סמוי שתיעד את המפגשים ואסף את הראיות הוגשו כתבי אישום נגד הסוחטים והם קיבלו עונש מאסר בפועל.
דמי חסות מועברים לסוחטים מדי חודש בחודשו, תחת סחיטה באיומים, ונקבעים על ידי הסוחטים בהתאם לאופיו של העסק: בין השיקולים הקובעים את גובה דמי החסות ניתן למנות את סוג העסק ומהותו, המחזור הכספי החודשי שלו ועוד.
דמי החסות נסחטים בתואנה של שירותי "אבטחה": מי שמסרב לשלם לסוחטים נאלץ להתמודד עם איומים, הטרדות אישיות, הצתות, נזקים כבדים לרכוש ועוד. סוחטים הם למעשה "השותף הסמוי", ובעל העסק הנסחט מחויב להעביר להם "מעשר" על מנת להימנע מאי נוחות ומהפתעות לא רצויות.
מכשולים בנסיונות למגר את התופעה
התופעה נפוצה למדי בכל רחבי הארץ, וקיימת בכל תחומי העיסוק: מזון, פיצוציות, ברים ומועדונים, ביגוד, מספרות וחנויות תכשיטים. ההוצאה הזו, כמובן, אינה מוכרת ע"י רשויות המס, כך שמדובר גם בהון שחור: הכסף משולם במזומן וללא תיעוד.
המשטרה רואה בעבירות של גביית דמי חסות תופעה שיש למגר ומתייחסת אליה בחומרה רבה, אך היא אינה מסוגלת להציב שוטר בכל בית עסק, ולכן רוב הנסחטים מעדיפים לשלם מבלי להגיש תלונה, בייחוד אלו שכבר ניזוקו ולא הצליחו להביא לאיתור העבריינים ולהעמידם לדין. אבל יש גם מקרים עם סוף טוב.
גם בתי המשפט נוקטים מגמת ענישה כמעט מחמירה: מערכת המשפט נוטה לראות בחומרה את העבירות של סחיטה באיומים וגביית דמי חסות, ופעמים רבות מוטל עונש מאסר ממושך על הסוחטים. אין מחלוקת שגביית דמי חסות פוגעת בביטחון האזרחים, בחוקי היסוד ובהכנסות המדינה ממיסים, אך המכשול העיקרי בדרך למיגורה הוא דווקא בעלי העסקים המפוחדים, שלא ממהרים להגיש תלונה מחשש לחייהם ולחיי הקרובים להם.
חוק העונשין קובע, ש"המאיים על אדם בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מלפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר או מטיל אימה בכל דרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו מאסר 7 שנים". בנוסף, לו נעשה המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה במהלכם, העונש יעמוד על 9 שנות מאסר.
המסקנה? להפסיק לפחד ולגשת לתחנת המשטרה. כאשר המתלונן והמשטרה מצליחים לאסוף די ראיות על מנת להגיש כתב אישום - וסביר להניח שתוגש גם בקשה למעצר עד תום ההליכים, גם כאשר לנאשם אין עבר פלילי - הסוחטים יבואו על ענשם.
בעלי עסקים, אם טרם דאגתם להתקין בבית העסק שלכם מצלמות אודיו ווידאו, זה הזמן. במקרה הצורך המצלמות יעזרו לכם באיסוף הראיות. כמו כן, זה הזמן לדאוג לחיזוק הקשרים עם גורמי המודיעין והבילוש בתחנת המשטרה הסמוכה, ולאזור אומץ ומוטיבציה להילחם כשצריך.
נראה כי עולם כמנהגו נוהג והנושא רחוק מלהיפתר. כל עוד יש סוחטים ומי שמפחדים מהם - הגלגל ימשיך להסתובב, ולנו, עורכי הדין, עיתונאים ומערכת המשפט, לעולם לא תחסר עבודה...
* עו"ד ליאור בנימין בעל משרד העוסק בתחום הפלילי
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: פלילי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין