לנפגעת נגרמו שברים ברגל. בפסק הדין נקבע כי גם עיריית נתניה אחראית לתאונה החריגה אך בשל הסכם שיפוי בין העירייה לחברת האבטחה, האחרונה חויבה לפצות בגין מלוא הנזק
שופטת בית משפט השלום בנתניה ליאת הר ציון קיבלה לאחרונה תביעה שהגישה אישה בשנות ה-50 לחייה שנפצעה בשנת 2013 עת הגיעה להופעה באמפיתאטרון ״אמפי על הים״ בנתניה ומאבטח נפל עליה. התביעה הוגשה כנגד עיריית נתניה וחברת האבטחה. הנתבעות הכחישו את האירוע והנזק אך בפסק הדין נקבע כי השתיים אחראיות לתאונה משלא תחקרו את האירוע כנדרש לאחר התרחשותו, ולא דאגו להבהיר את נהלי הבטיחות למאבטחים במקום. את הפיצוי תשלם חברת האבטחה בלבד בהתאם להסכם בינה לבין העירייה.
התובעת, ילידת 1962, סיפרה שבאותו יום נסעה עם בעלה לאמפיתיאטרון כדי לצפות במופע "עיר פוגשת מוזיקה" שבו השתתף בנה הצעיר במסגרת התזמורת העירונית של נתניה.
לדבריה, בטרם החל המופע נפל עליה בפתאומיות אחד המאבטחים במקום והיא נפלה על הגב ונפגעה בירך. בדיעבד הסתבר לה שאותו מאבטח רץ במדרגות האמפי ואיבד שליטה על הרגליים שלו.
העירייה וחברת האבטחה הכחישו את האירוע והנזק. הן הביאו לעדות את המאבטח שהכחיש שנפל על התובעת וטען שהיא הייתה עם עקבים ולכן מעדה, והוא רק ניסה לעזור לה ולמנוע את הנפילה. לדבריו, מישהו דחף אותו והוא איבד שיווי משקל ולכן החל לרוץ ולדלג במורד ספסלי האמפי אך נעצר בשורה הראשונה על ידי שני גברים ולא פגע בתובעת.
פגיעה חזיתית
אלא שהשופטת ליאת הר ציון קיבלה את גרסת התובעת ביחס לאופן התרחשות התאונה וקבעה כי עדותה הייתה קוהרנטית ואמינה, וגם עדות בעלה שראה את ההתרחשות חיזקה את עדותה. השופטת ציינה כי גרסת המאבטח הייתה לא ברורה ולא סבירה, ולא מובן כיצד קפץ מלמעלה עד למטה מבלי שפגע באף אחד מהנוכחים הרבים שהיו במקום. המאבטח גם לא ניסה לאתר את האיש שלטענתו דחף אותו ואין ספק כי נעצר בסמוך למקום הנפילה. השופטת קבעה עוד כי הוכח שהתובעת נפגעה כתוצאה מנפילת מאבטח אשר לבש אפוד צהוב לכיוונה ושפגע בה.
השופטת קבעה כי הנתבעות, עיריית נתניה וחברת האבטחה, אחראיות לתאונה. היא ציינה כי המחדל הראשון שלהם היה באי תיעוד האירוע באותו ערב והעדר רשימת המאבטחים. הנתבעות לא טרחו לערוך דוח של האירוע, על אף חריגותו, ובכך סיכלו את האפשרות לבחון את שאלת חבותן לאירוע. השופטת קבעה כי בכך גרמו הנתבעות לתובעת "נזק ראייתי", אשר מעביר אליהן את הנטל להוכיח כי לא היתה התרשלות במעשיהן או במעשי המאבטח, נטל אשר הן לא הרימו.
עוד קבעה השופטת כי הנתבעות התרשלו גם בכך שלא העבירו למאבטחים הנחיות בטיחות לפני קיום האירוע, ובפרט את האיסור לעלות על המושבים או לכוון את הקהל למקומות הישיבה (תפקיד שיוחד לסדרנים).
השופטת קבעה כי האחריות לתאונה היא משותפת לשתי הנתבעות, כשהעירייה נושאת ב-40% וחברת האבטחה ב-60% מהחבות.
במקביל קיבלה השופטת הודעת צד שלישי ששלחה העירייה נגד חברת האבטחה על בסיס ההסכם שנחתם ביניהן שלפיו על החברה לפצות את העירייה על כל נזק או תביעה ״מכל עילה שהיא״ שנגרמה כתוצאה ממחדל של החברה או מי מעובדיה.
באשר לנזק קבעה השופטת (בהתאם לחוות דעת מומחה רפואי שמונה בתיק) כי התובעת נותרה עם 30% נכות בשל הגבלות תנועה במפרק הירך, ופסקה לה פיצויים בגין הפסדי השתכרות בעתיד, הצורך בעזרת הזולת, הוצאות רפואיות וניידות, וכן בגין כאב וסבל.
בסיכומו של דבר פסקה השופטת לטובת התובעת 593,241 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 24%. חברת הביטחון חויבה להשיב לעירייה את מלוא חלקה בפיצוי בתוספת שכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד אלון טייטלמן, עו"ד מיכאל קלדרו
- ב״כ עיריית נתניה: עו"ד רוטמן
- ב״כ חברת האבטחה: עו"ד אסף רוטשטיין ואח'
עו"ד אפרים גלסברג
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין