דמיינו שאדם זר יחליט איזו תספורת תהיה לכם ומה לעשות עם הכסף שלכם. כך נראו הימים שלפני ייפוי כוח מתמשך
מי לא היה רוצה לשלוט במה שיקרה איתו בעתיד, אם, חלילה, לא יהיה במצב שבו יוכל לבטא את רצונו? סביר להניח שכל אחד היה רוצה לקבוע מי יטפל בו ואיך, כשהוא חסר אונים ובלי יכולת לקבל החלטות.
עד לא מזמן, כשאדם שהיה מאבד את יכולת השיפוט שלו, לקרובים שלו לא הייתה ברירה אלא לפנות אל בית המשפט על מנת למנות לו אפוטרופוס שינהל את ענייניו.
במקרה הטוב, המשפחה הקרובה מגיעה להסכמות מי ימונה ואיך, והמינוי נעשה על ידי בית המשפט בהסכמה, אחרי שבית המשפט קיבל את המלצת גורמי הרווחה באשר לטובתו של האדם. ההליך למינוי אפוטרופוס לוקח מספר חודשים, עולה כסף לא מבוטל, ובסופו ממונה לאדם אפוטרופוס ש"מחליט עליו" בכל עניין שהוא, וחייב דין וחשבון לאפוטרופוס הכללי (הגשת פרטה).
במקרה הפחות טוב, יש מחלוקת בין האנשים הקרובים מי ימונה ומי לא, מתנהל בבית המשפט מאבק שכרוך בהוצאות משפטיות גבוהות, ולפעמים מסתיים רק אחר מותו של האדם. כשבית המשפט רואה שלא ניתן להגיע להסכמות והמתח גבוה, הוא ממנה גוף חיצוני, בתשלום, כאפוטרופוס שינהל את ענייני האדם, דבר שמקטין את הקופה של האדם ובבוא העת גם של יורשיו.
כל אפוטרופוס שמתמנה נדרש לפנות לקבלת היתר מבית המשפט עבור ביצוע פעולות מסוימות כמו רכישה ומכירה של מקרקעין, או פעולות בסכומים גבוהים. בשלב הזה, האדם שמונה לו אפוטרופוס חסר יכולת להחליט מה חשוב לו, היכן יהיה (בית אבות או מטפל בבית וכד'), מה ייעשה בכסף שלו, אילו טיפולים רפואיים יקבל ואילו לא, ואפילו איזו תספורת תהיה לו.
כך היה בימים שלפני יצירת ייפוי הכוח המתמשך, כשלא ניתן היה לקבוע מראש מי יהיה האפוטרופוס של האדם בבוא העת. לפני שנים רבות הגיעה למשרדי אישה שביקשה להבטיח שמי שיטפל בה, אם, חלילה, תגיע למצב של פגיעה בכשרות משפטית, לא יהיה אחד מילדיה, שכולם התנכרו לה ורצו רק את כספה, אלא זוג שאימץ אותה לסבתא לכל דבר וענין. לא יכולתי לעשות יותר מאשר להחתים אותה על תצהיר, בתקווה שבית המשפט "ישמע" דרכו את רצונה ויכבדו, אם, חלילה, יידרש להכריז עליה כפסולת דין וימונה לה אפוטרופוס.
אבל כל זה השתנה. בשנים האחרונות נוצר הכלי של ייפוי כוח מתמשך (שלא ברור איך לא חשבו עליו קודם). ייפוי הכוח לא פוגע באפשרות שהייתה עד אז למינוי אפוטרופוס על ידי בית המשפט, אך הוא מהווה אלטרנטיבה טובה בהרבה.
ייפוי כוח מתמשך נותן בידי האדם את היכולת לקבוע בדיוק איך ייראה העתיד שלו בכל אחד ואחד מהנושאים שהוא יכול לחשוב עליו. הוא יכול לקבוע מי יטפל בענייניו ובאיזה הרכב – בת/בן הזוג, ילד זה או אחר, או מישהו שאינו בן משפחה. אפשר גם למנות יותר מאדם אחד, ולקבוע שהממונים יפעלו ביחד או יחליפו אחד את השני, או, אפילו, שכל אחד מהם יהיה אחראי על נושא אחר.
במסגרת זו יכול אדם להורות איך יטפלו בו ובענייניו: מתי לשלוח אותו למוסד שיקומי או בית אבות (אם בכלל); לשכור לו מטפל/ת לכל היום או לחלקו; מי הוא מסכים שיגור איתו בבית; איך לנהל את כספו, כמה להוציא ממנו ולאיזו מטרה; האם לתת או לא לתת מתנות, למי ובאיזה סכום; האם למכור נכס כזה או אחר שלו ובאילו תנאים; איזה טיפול רפואי לתת לו ואיזה לא. בקיצור, השמים הם הגבול.
עם זאת, מייפה הכוח יכול גם להחליט שלא לפרט כלום בייפוי הכוח, ולומר שהוא סומך על שיקול הדעת המלא של מיופי הכוח אשר בחר.
ייפוי כוח מתמשך נעשה אך ורק לבקשת אדם, על ידי עורכי דין אשר קיבלו את ההכשרה להנפיקו. הוא מופקד אצל האפוטרופוס הכללי ולא נכנס לתוקף עד שמתקיים התנאי להפעלתו, על פי מה שנקבע בגוף המסמך. בבוא העת, כשהתנאי מתקיים, מיופי הכוח פונים ישירות לאתר של האפוטרופוס הכללי ומבקשים להפעילו על פי ההנחיות שם, באופן פשוט ויעיל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין