ראש העיר קריית מוצקין ואשתו תבעו לא פחות מ-300 אלף ש' על פרסומים שבהם תוארו כשודדי הקופה הציבורית "א-לה" בוני וקלייד. ביהמ"ש דחה את התביעה נגד מפעיל הדף בו פורסמו הדברים ואילו הכותב חויב בפיצוי קל.
בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה את רוב תביעת הדיבה שהגישו ראש העיר קריית מוצקין חיים צורי ואשתו דפנה נגד תושב העיר שהגיב לפוסטים שפורסמו בקבוצה "הרוח החדשה – קריית מוצקין" ונגד מפעיל הדף, יו"ר סיעת האופוזיציה במועצת העיר, צבי אבישר. השניים תבעו 300 אלף שקל פיצויים עקב פרסום 13 תגוביות שייחסו להם מעשי שחיתות תוך השוואתם לצמד הפושעים בוני וקלייד אך השופטת איילת הוך-טל קבעה כי אבישר כלל לא אחראי לפרסומים, ואילו את הכותב חייבה בפיצוי מזערי של 5,000 שקל משום שחרג קמעה מהגבול המותר.
צורי, שנחקר כיום בחשד למינוי מקורבים, הגיש את התביעה יחד עם אשתו – המכהנת כמנכ"לית היכל התיאטרון בקרייה – באמצעות עו"ד מוני עזורה.
בני הזוג טענו כי התגוביות שפורסמו בספטמבר ודצמבר 2016 וייחסו להם מעשי שחיתות ונפוטיזם נחשבות ללשון הרע, וכי גם לאבישר יש אחריות כיוון שלא פעל להסרתן ונתן במה להכפשת שמם.
אבישר, שיוצג באמצעות עו"ד אילן גולדנברג טען כי אין לו כל אחריות לכתוב בפרט לנוכח העובדה שלא קיבל מהתובעים כל פניה להסרת הפרסומים, שממילא נמחקו זה מכבר.
הכותב, שיוצג על-ידי עו"ד יעל תותחני טען בין היתר כי התכנים שכתב מהווים ביקורת לגיטימית ואמירת אמת על אנשי ציבור.
לפתח עור עבה
השופטת הוך-טל קבעה כי 8 מתוך 13 הפרסומים אינם לשון הרע. "האמירות הבוטות בנוגע ל'ריפוד כיסים', 'נפוטיזם' ושחיתות שלטונית באות בגדר אמירות שאדם הנכנס לחיים ציבוריים, לא כל שכן 'חי' בהם מזה רבע עשור, אמור פתח 'עור עבה' כנגדן", כתבה בהקשר זה.
עם זאת, השופטת קבעה כי בחמשת התגוביות האחרות ישנם תיאורים החורגים מהמותר. כך למשל, בפוסטים שהציגו את התובעים כשודדי הקופה הציבורית תוך השוואתם לבוני וקלייד.
"ההשוואה של התובעים לזוג שודדים הידועים לשמצה", כתבה, "חורגת מגבולותיו של שיח פוליטי לגיטימי ומצמידה להם תכונות אופי העונות בהחלט להגדרת 'לשון הרע'".
לפיכך, השופטת קבעה כי הכותב יפצה את התובעים אך ב-5,000 שקל בלבד, תוך שהסבירה כי "התנהלות התובעים מחזקת את האפשרות שלא היה בתגוביות אלה משום פגיעה כלשהי בתדמיתם, או בכל היטב אחר המתייחס לעשייתם הציבורית".
בהמשך נכתב כי "לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי מדובר בתביעה שמטרתה 'חינוך' הנתבע... כאשר נעשה שימוש בתביעה ככלי 'חינוכי', קל וחומר על ידי שני גורמים המהווים אנשי ציבור, מבלי שנעשית פניה מוקדמת כלשהי במטרה למנוע או לצמצם את הנזק הנובע מהפרסום הנטען, יש להעמיד את פסיקת 'שכר הלימוד' בהתאמה".
באשר למפעיל הדף – הרי שהתביעה נגדו נדחתה. השופטת הזהירה מפני ייחוס אחריות גדולה מדי על מפעילי דפי פייסבוק תוך הרתעתם מפני מתן במה לדיוני התושבים ב"כיכר העיר החדשה".
לשיטתה, את האחריות יש לצמצם למקרים שבהם המפעיל קיבל התרעה על תכנים אסור והתבקש להסירם אך לא עשה זאת. אלא שבמקרה הזה התובעים כלל לא פנו לאבישר ולכן לא פעלו בתום לב כשכללו אותו בתביעה.
בסיכומו של עניין תביעה של מאות אלפי שקלים הסתכמה בפיצוי מזערי, ללא הוצאות משפט. התובעים אף חויבו ב-7,000 שקל הוצאות לאבישר עקב דחיית התביעה נגדו.
- ב"כ התובע: עו"ד מוני עזורה
- ב"כ הכותב (הנתבע 1): עו"ד יעל תותחני
- ב"כ מנהל הדף (הנתבע 2): עו"ד אילן גולדנברג
מערכת פסקדין
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין