נהג משאית טען כי מאז התאונה הוא לא מסוגל לעמוד ולשבת אבל חברת הביטוח טענה שהוא מגזים. בית המשפט הסכים שלא היה אמין אך קיבל חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה מצבו נובע מהפרעה נפשית.
בתום כ-12 שנים של הליכים קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי הנכות התפקודית של נהג משאית כבן 56 שעבר תאונת דרכים קשה עומדת על 100% לפחות עד 2022. זאת, חרף חוסר האמינות של טענתו כי אינו מסוגל לעמוד וללכת מאז התאונה. השופטת ברכה בר-זיו התחשבה בהקשר הזה בחוות דעת פסיכיאטרית שלפיה מקור הבעיה הגופנית בהפרעה נפשית, וחייבה את חברת הביטוח הפניקס לשלם לו יותר מ-2.5 מיליון שקלים פיצויים, רובם עבור אובדן כושר עבודה.
התאונה התרחשה באזור הצפון ב-2008 והוכרה כתאונת עבודה. נהג המשאית אובחן עם חבלות משמעותיות בחזה ובעמוד השדרה, והיה מאושפז בבתי חולים שונים במשך יותר מחודשיים.
הפניקס, שביטחה את המשאית, הסכימה לשלם לו פיצויים על נזקיו לא בסכומים שדרש, והמחלוקת הובאה להכרעת בית המשפט. שם טען התובע כי מאז התאונה הוא מרותק לכיסא גלגלים בשכיבה ואינו מסוגל לשבת או לעמוד והוא סובל מדיכאון וחרדות. הפניקס טענה מנגד כי התובע הגזים מאוד בתיאור מצבו הרפואי והעלתה חשד להתחזות.
אורתופד שמונה כמומחה בתיק אישר נכות משמעותית בעמוד השדרה של התובע אך לא מצא אישוש לטענתו כי אינו יכול להתנייד כלל. מומחה כאב הוסיף כי תלונות התובע על כאבים בלתי נסבלים אינן אמינות ולא עולות בקנה אחד עם העובדה שאינו נוטל את משככי הכאבים שנרשמו לו.
פיתח קיבעון
באופן כללי, המומחים כולם הסכימו כי אין סיבה אורגנית לשיתוק, ולנוכח הערת הנוירולוג כי ייתכן שמדובר בהפרעה נפשית, עבר התובע אבחון פסיכודיאגנוסטי שבתומו נקבע כי חוסר היכולת שלו לעמוד על הרגליים מקורו ב"התניה רפלקסיבית" שכן בעקבות מצבו שלאחר התאונה פיתח קיבעון לגבי דימוי הגוף שלו וחוסר יכולת להתמודד עם כאב.
בעקבות זאת, שלל הפסיכיאטר הממונה שמדובר במצב של התחזות והציע להעמיד את הנכות הנפשית שלו על 20% למשך 3 שנים – עד שההפרעה תטופל.
השופטת ברכה בר-זיו קיבלה את עמדות המומחים בתחום הרפואי והעמידה את הנכות הרפואית של התובע על 55.1% עקב בעיות אורתופדיות ואורולוגיות.
באשר לנכות התפקודית, השופטת הדגישה כי התובע לא נראה לה אמין ועלו בה ספקות רבים לגבי טענתו כי אינו מסוגל לעמוד וללכת בגלל כאבים.
אלא שהשופטת החליטה לייחס משקל רב לממצאים הפסיכיאטריים, ולפיכך קבעה כי הנכות התפקודית של התובע עולה על הנכות הרפואית שלו ועומדת על 100% מאז התאונה ולפחות לעוד שלוש שנים.
לנוכח גילו והנכות האורתופדית הקשה שלו מצאה השופטת כי "אין מנוס מקביעה כי התובע איבד את כושר ההשתכרות לצמיתות". לפיכך, שיעור הנזק שלו בגין הפסדי שכר ופנסיה הועמד על יותר מ-3 מיליון שקלים. עם זאת, בהתחשב בחוסר האמון בתלונותיו ובחוסר שיתוף הפעולה שלו עם הבדיקות השונות שנערכו לו, נשללה זכאותו לפיצויים עבור התאמת דיור וכיסא גלגלים.
בסך הכל נזקיו הוערכו בסכום של כ-4.9 מיליון שקלים. לאחר הפחתת התגמולים שקיבל מביטוח לאומי חויבה הפניקס לשלם לו 2,268,361 שקלים כפיצויים על הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, וכ-300 אלף שקל עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
עו"ד בארי קפלן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין