עצמאיים רבים נקלעו לחובות עקב מגיפת הקורונה והמגבלות שהוטלו בעקבותיה. מתוך הבנה שהקריסה הכלכלית אינה באשמתם, היחס אליהם בהליכי חדלות פירעון צריך להיות מיוחד
שגרה. התקופה האחרונה מזכירה לנו עד כמה בטוחה ועוטפת השגרה, כמה נעים הוא המוכר והידוע.
גם ציבור העצמאים (המוכה ממילא) יודע להעריך את השגרה. בשגרה, על אף הרגולציה והמיסים הכבדים, העצמאי מתעלה מעל הקשיים, הופך ליצירתי יותר, למעז יותר ומוצא את הדרך לעבור עוד חודש.
אבל פתאום, עם התפרצות מגיפת הקורונה העולמית, השגרה חוותה טלטלה שלא ידענו כמותה והעוצר שהוטל על העצמאיים הוא לא רק פיזי אלא גם מחשבתי. יצירתי ככל שיהיה, אין בכך תועלת.
עצמאיים רבים מתמודדים כיום עם הכנסות נמוכות או עם היעדר הכנסה כלל אל מול הוצאות שנותרו כשהיו. השמיכה שעטפה את בעלי העסקים ומשפחתם בלילות החורף הקרים אט אט מתקצרת והחבל מתהדק סביב צווארם.
ניתן לדמות את המצב לחפץ שנשמט לנו מהיד מגובה רב. ברגע הראשון עוד יש בנו תקווה שנצליח להושיט יד ולתפוס אותו אבל ברגע שלאחר מכן אנחנו מבינים שהחפץ אבוד ומתחיל שלב ההפנמה.
הרבה עצמאיים מבינים כיום שמפעל חייהם עומד להתמוטט. אם חשבו לרגע שיצליחו לאחוז בו לפני שיצא מטווח ידיהם, כעת רבים מהם מבינים שזה לא אפשרי.
ליצירתיות ולתעוזה אין כעת כל ערך. אם בתחילת המגיפה עוד הייתה התחושה שיש מי שמנהיג את האירוע וניתן לסמוך על מקבלי ההחלטת שיובילו אותנו בבטחה בתוך המצב, הרי שמקץ חמישה חודשים אנו למדים שהמערכות עצמן עומדות הלומות ומבולבלות.
אם יש מקום לרחמים עצמיים, הרי שהזמן הזה חלף חודש חודשיים לאחר תחילת המצב. הדרך היחידה למזער את הנזקים ביום שאחרי המגיפה תהיה להתחיל לשקם את בעלי העסקים העצמאיים. לשם כך, על העצמאי להיות ממוקד, קר וקשוח, בעיקר עם עצמו.
חשוב לזכור כי גם כשהשגרה תחזור במלואה, ״הלם הקרב״ הציבורי ישפיע על המשק עוד זמן רב.
מהם השלבים לשיקום?
השלב הראשון הוא שיקום האגו. התגברות על התחושה החמוצה הזו שחונקת את הגרון, תחושת הכישלון, תחושת החדלות. לשם כך חייב העצמאי להבין שהוא אינו האשם במצב והעסק לא קרס בגלל טעות עסקית או ניהול כושל אלא מגורם חיצוני שלא הייתה לו שליטה עליו.
בשלב השני על העצמאי לשאול את עצמו בכנות האם הוא יכול להתעלות בכוחות עצמו על המשבר. או במילים אחרות, האם המצב בו מצוי העסק לאחר המשבר ניתן לתיקון בעזרת העסק עצמו והאם יש לו תכנית ריאלית לשם כך.
אם התשובה שלילית, המסקנה הכנה והכואבת היא שיש להכיר בכך שאין שום דרך להתגבר על נזקי המגפה באמצעות פעולות בעסק עצמו והמצב כרגע הוא של "חדלות פירעון".
תכלית חדשה
כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים לקבל את ההחלטה הקשה צריך הבנה מערכתית שעם פרוץ המגיפה נוספה תכלית חדשה להליכי חדלות פירעון.
אם חוק חדלות פירעון החדש חרט על דגלו להביא לחינוך כלכלי יותר נכון והקניית כלים להתנהלות כלכלית יותר נכונה, הרי שאחרי המגיפה תידרש ההבנה כי זן אחר של חדלי פירעון יחסה במסגרת ההליך.
חדלי פירעון עקב מגיפה
חייבים אלה הם כל אותם עצמאיים שהמגיפה הביאה לקריסת עסקם. ההתייחסות אליהם חייבת להיות שונה. נקודת המוצא לגביהם צריכה להיות ההבנה שהחייב לא הביא למצבו ולא הוא יצר את התנאים לחדלות הפירעון.
החשיבה לגביהם חייבת להתבסס על כך שברוב המקרים חייבים אלה יודעים להתנהל כלכלית ומכאן שעל ההליך למלא עבורם תפקיד יותר טכני מאשר חינוכי.
הכוונה היא בעיקר לבחינת הפרמטרים של העסק וסיכויי השיקום שלו, מתן אפשרות וזמן לחייב למצוא פרנסה חדשה ללא שיתבצעו כנגדו הליכי גבייה. כך יושג השקט הנפשי הדרוש לחייב להיבנות מחדש. אני רוצה להאמין כי גם האפשרות להתפתח ולפתוח עסק חדש תוך כדי ההליך תבחן באור חיובי יותר מאשר בהליך רגיל.
במקביל, על תוכניות הפירעון להיות יותר מקלות בהשוואה להליכים רגילים וגם הנושים צריכים להתנהל בסולידריות, לתרום את חלקם ולערוך ויתורים.
* עו״ד עידן קולב מייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין