חיילת משוחררת שחיפשה עבודה טענה שנדחתה בשל העובדה שהייתה בחודש השישי להריונה. בית המשפט קיבל את גרסתה, והורה לבעלת המרכול "סופר ברקת" שבגן יבנה לפצות אותה ב-50,000 שקל.
חיילת משוחררת ונשואה טרייה לא ויתרה לבעלת "סופר ברקת" – חברת "עוף והודו ברקת" – ותבעה פיצוי על אפליה, לאחר שלא התקבלה לעבודה, לטענתה, משום שהייתה הרה.
מקום העבודה פגע בזכויותכם?
פנו לעורך דין דיני עבודה
היה זה לפני כשלוש שנים, התובעת טענה כי פנתה טלפונית לסניף גן יבנה בעקבות מודעת "דרושים" שהייתה תלויה בו. בשיחה עם הקופאית הראשית היא הציעה עצמה למשרת קופאית אולם נדחתה לאחר שציינה שהיא נמצאת בחודש השישי להריונה.
בספטמבר 2013 היא הגישה את התביעה בבית הדין האזורי לעבודה וביקשה פיצוי של 50,000 שקל משום שלטענתה, החברה הפלתה אותה עקב ההיריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
החברה הכחישה את טענות התובעת מכל וכל, וטענה כי מדובר בתביעת "סחיטה ואיומים". לדברי נציגי החברה, האישה לא ציינה עם איזו קופאית דיברה, ובכל מקרה, רק מנהל סניף ראשי מוסמך לקלוט עובדים חדשים, כך שמלכתחילה, היה עליה לפנות אליו.
בנוסף, החברה הגישה תביעה נגדית בסך 50,000 שקל, שכן לשיטתה, דברי התובעת מהווים לשון הרע, ופוגעים במוניטין ובשמה הטוב של החברה.
במהלך הדיון בתביעה צירפה התובעת תדפיס שיחות המוכיח שהתקשרה לסניף בגן יבנה, והגישה הקלטה בה נשמעה הקופאית הראשית כשהיא אומרת: "לא מאמי, לא, הוא לא מקבל בחורות בהריון בכלל", תוך כדי שהתייעצה עם הממונה עליה.
הנתבעת, לעומת זאת, לא טרחה להביא לעדות את הקופאית הראשית, והסתפקה בזימון נציג, שסיפר כי התובעת כלל לא עברה ראיון עבודה, כך שאין להניח שהייתה מתקבל לעבודה – גם אם לא הייתה בהיריון.
בנוסף, חזרה הנתבעת על דבריה, לפיהם לקופאית הראשית כלל אין סמכות לקבל או לדחות עובדים.
לנשים אין זכות להתפרנס?
לדברי השופט אורן שגב, אילו היו נהלים מסודרים בנתבעת, הרי שהתובעת הייתה מופנית על ידי הקופאית הראשית לאדם האחראי לקליטת קופאיות. אלא שהשופט התרשם כי הקופאית הראשית בסניף היא זו שניהלה את "ראיון העבודה" בשיחת הטלפון– שעצם קיומה כלל לא הוכחש.
מכאן, קיבל השופט את גרסת התובעת, לפיה בקשתה להתקבל לעבודה נדחתה על הסף ברגע שהודיעה על ההיריון.
השופט הדגיש את החומרה שבית הדין מייחס לאפליית נשים בהריון, והבהיר כי מדובר בהתנהגות פסולה, הפוגעת בזכותן של נשים להתפרנס בכבוד.
"התנהגותה של הנתבעת, ולא ההקלטה שביצעה התובעת, היא זו שהביאה את הצדדים עד הלום. הנתבעת אף הוסיפה חטא על פשע ומצאה להגיש תביעה שכנגד בגין עוולת לשון הרע", כתב השופט, ודחה את התביעה הנגדית נגד התובעת.
לפיכך, קבע השופט שהנתבעת הפרה את חוק שוויון ההזדמנויות כאשר לא קיבלה את התובעת לעבודה, וחייב אותה בתשלום פיצוי כספי בסך 50,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רונן בן צבי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ר. מנו
* עורך דין יוסי ניזרי עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין