אחרי שעברה את ראיון העבודה בהצלחה, סיפרה האישה למנהלה שהיא בחודש השלישי "כדי לא להסתיר ולהתחיל ברגל ימין". בתגובה התבקשה להישאר בבית: "קורס ההכנה בוטל"
אישה שלא התקבלה לעבודה בסוכנות ביטוח בגלל הריונה תקבל פיצויים והוצאות בסך 60,000 שקל - כך נקבע לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב. הסוכנות נימקה אומנם את אי תחילת העבודה בהיעדר מספר משתתפים מינימלי לצורך התחלת הכשרה ייעודית לתפקיד, אבל את השופטת מיכל נעים דיבנר זה לא שכנע.
באוגוסט 2020 התייצבה התובעת לריאיון לתפקיד מתאמת פגישות עבור הנתבעת - סוכנות ביטוח פנסיוני בשם "לשקט שלכם". היו אלה ימי הקורונה, ודמי האבטלה שהיא קיבלה מביטוח לאומי עמדו להיגמר - באופן שהצריך ממנה להתחיל לעבוד. בסיום ריאיון עבודה מוצלח עם מנהל הסוכנות סוכם שהאישה תתחיל בתפקידה החדש כעבור ארבעה ימים.
אלא שמצפונה של האישה, אשר הייתה אז בהיריון, הציק לה. שלושה ימים לאחר הריאיון, ערב תחילת עבודתה, היא כתבה למנהלה כי "לפני שאני מגיעה מחר לעבודה - אני רוצה להיות כנה וישירה ... רציתי לעדכן שאני בהיריון בחודש שלישי ברוך השם, ורוצה להתחיל ברגל ימין ולא להסתיר". בתגובה הודיע לה המנהל, בשיחת טלפון שניהל עימה בהמשך הערב, כי "הקורס לא ייפתח לאחר שמועמדת אחרת, אשר הייתה אמורה להשתתף בו, הודיעה על ביטול".
מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין בספטמבר 2020. לטענת התובעת, התברר לה מאחותה שדברי המנהל אינם אמת, וכי בפועל הסוכנות המשיכה לאתר מועמדים לתפקיד. היא דרשה לפסוק לטובתה פיצוי בסך 75,000 שקל, בטענה שלא התקבלה לעבודה רק בגלל ההריון, באופן המנוגד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
מנגד טענה הסוכנות כי מדובר בתביעה מלאכותית וחסרת תום לב שתוכננה מראש על-ידי האישה, ויש לדחותה.
לא מהלך מתוכנן
השופטת נעים דיבנר הסבירה שלאור העובדה כי לתובעת כבר נקבע תאריך לתחילת העבודה, הרי שעל הסוכנות הנטל להוכיח שאי התחלתה בפועל אינה קשורה להריון. מסקנתה הייתה שהנתבעת כשלה בכך.
ממסכת הראיות עלה שיממה לאחר שיחתם הטלפונית, כלומר במועד תחילת העבודה המיועד, כתב מנהל הסוכנות לתובעת ש"עדיין אין לי תאריך לקורס, מקווה שעד מחר יתקבלו עוד אנשים ונוכל לפתוח". ואולם לדברי השופטת, פרט לעדויות המנהל ואביו - שהם בעלי עניין בתוצאת ההליך - לא הוצגה ראיה כלשהי לביסוס טענה זו.
עוד הדגישה השופטת כי הנתבעת לא מסרה גרסה מלאה לגבי מספר המועמדים שהיו אמורים להשתתף באותה הכשרה, כמו גם ביחס למועדים שבהם התקבלו כביכול ממועמדים הודעות ביטול על השתתפות בקורס. בנוסף לא הוצגו הודעות, מיילים או עדויות שיכולים היו לתמוך בטענה הסוכנות לפיה נאלצה להודיע לתובעת על ביטול הקורס מחמת אילוצים שאינם בשליטתה.
בתוך כך דחתה השופטת את ניסיון הסוכנות לייחס לתובעת חוסר תום לב. היא התרשמה שבחירתה לספר מיוזמתה על ההריון אינה בהכרח "מהלך מחושב" לצורך סחיטת פיצוי, וכי היא באמת ובתמים חיפשה עבודה באותה תקופה ואף החלה לעבוד במקום אחר, משלא התקבלה לשורות הנתבעת.
בנסיבות אלה החליטה השופטת לחייב את הסוכנות לשלם לאישה פיצוי בסך 50,000 שקל, בתוספת 10,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובעת: עו"ד יניב כהן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יוגב דקל
עו"ד שמואל פלד
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.