המנוח הוריש את חלקו בדירה המשותפת לאחד משני בניו. אלמנתו, שמסוכסכת עם אותו בן, טענה שהצוואה מזויפת ולא הגיוני שבעלה בגד בה כך. בית המשפט התרשם שאין שום פגם במסמך
סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז דחתה לאחרונה בקשה של אלמנה כבת 87 לבטל את הצוואה של בעלה המנוח, במסגרתה הוריש לאחד משני ילדיהם את זכויותיו בדירה המשותפת. האלמנה טענה כי לא ייתכן שבעלה "יבגוד" בה מאחורי גבה ויצווה את הדירה לבן שאיתו היא מסוכסכת כבר 20 שנה, ומדובר בצוואה מזויפת שנערכה בקנוניה עם עורכי הדין. אלא שבפסק הדין נקבע שטענותיה משקפות עלבון וכאב אבל אין בהן תוכן ממשי.
הבעל נפטר ב-2017 בגיל 89. בצוואה שערך כ-3 שנים קודם לכן במשרד עורכי דין שאליו הגיע דרך בנו, הוא הוריש את חלקו בדירה המשותפת לאותו הבן עם זכות מגורים לאשתו כל ימי חייה. את יתר הרכוש חילק בין שני בניו שווה בשווה.
כחודש אחרי שקיבל הבן צו לקיום הצוואה הגישה אמו בקשה לביטולו. הטענה העיקרית שלה הייתה שמדובר בצוואה שהבן שלה תכנן והוציא לפועל בקנוניה עם עורכי הדין. בין היתר היא טענה כי חתימתו של בעלה זויפה או שהבן הוליך אותו שולל וגרם לו לחתום על מסמך שלא ידע את תוכנו. היא הוסיפה כי לא ייתכן שאחרי 63 שנות נישואים בעלה ערך צוואה מאחורי הגב שלה והוריש את הדירה לילד שאיתו היא לא מדברת כבר 20 שנה.
הבן, שמתגורר בחו"ל, הכחיש כל מעורבות בצוואה וטען שבתקופה שנערכה הוא כלל לא היה בישראל. הוא הביא לעדות בין היתר את עורך הדין שערך הצוואה שסיפר כי המנוח הגיע למשרדו לבדו, הביע את הרצון שלו "לעשות סדר במשפחה" באמצעות הצוואה, קרא אותה אחרי שקיבל הסברים והבין בדיוק מה כתוב בה.
תחושות בטן
סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז ציינה כי בבסיס הבקשה עומדים רגשות הכאב והעלבון של אלמנת המנוח, שלא השלימה עם כך שציווה את הדירה לבן שאיתו היא נמצאת בנתק. אלא שבטענותיה לא היה תוכן של ממש שמצביע על פגמים ברצון המנוח, והיא לא הצליחה להוכיח אותן.
כך למשל, קבעה השופטת כי אין שום אפשרות שהבן היה מעורב בצוואה באופן פסול, שכן לא היה בישראל ב-3 השנים שקדמו לעריכת הצוואה ושנתיים לאחר מכן. היא הוסיפה כי העובדה שהבן קישר בין המנוח לבין עורך הדין לא מעידה על מעורבות פסולה.
עוד הדגישה השופטת כי כדי להוכיח ביצוע מעשים פליליים כמו זיוף, מרמה והונאה – כפי שייחסה האם לבנה ולעורך הדין – אי אפשר להסתמך על תחושות בטן ויש צורך בראיות מובהקות.
מעבר לכך, השופטת לא סברה שהצוואה הייתה מנותקת מהמציאות. היא ציינה שבניגוד ליחסים עם אמו, היחסים של הבן עם אביו היו תקינים. מעדותו המהימנה של עורך הצוואה עלה כי האב אכן ביקש להוריש לו את חלקו בדירה משום שידע שבצל מערכת היחסים העכורה, הוא לא יקבל דבר מאמו ובסופו של דבר רצונו היה ששני ילדיו ירשו אותה.
לפיכך, הבקשה לביטול הצוואה נדחתה והאם חויבה לשלם לבנה הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15,000 שקלים.
לפסק הדין בת"ע 55769-05-18
עו"ד תיאודור שוורצברג
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין