בית המשפט דחה את התביעה שהגיש בעל העסק נגד הבנק וקבע כי החלטתו הייתה סבירה נוכח המצג הכוזב והעובדה שמדובר בפעילות עתירת סיכון
השופטת עפרה אטיאס מבית המשפט המחוזי בחיפה דחתה לאחרונה תביעה שהגיש צעיר בן 30 נגד בנק דיסקונט עקב חסימת החשבון העסקי שלו לפעילות פיננסית לאחר שהתגלה כי הוא סוחר בביטקוין. בפסק הדין נקבע כי החלטת הבנק הייתה סבירה בהתחשב בכך שהתובע הסתיר את העיסוק במטבעות הדיגיטליים והעובדה שמדובר בתחום עתיר סיכון מבחינת הלבנת הון. עם זאת, היא החליטה שלא לחייב את התובע בהוצאות משום שהבנק סגר את החשבון ביום בהיר אחד ללא התראה בכתב.
כשהתובע פתח את החשבון ב-2017 הוא הציג עצמו כסוחר Ebay ולא הצהיר מפורשות שהוא סוחר גם במטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין וריפל. לאחר שהבנק זיהה פעילות חשודה בחשבון הוא חסם אותו לפעילות פיננסית וזה מה שהוביל להגשת התביעה במסגרתה ביקש התובע לחדש את הפעילות.
תוך כדי הדיונים בתיק מסר התובע מידע ונתונים לבנק לצורך ניהול חשבון פיננסי אבל הבנק לא היה מסופק ודבק בעמדתו שלא לאפשר את הפעילות הזו בחשבון תוך שהפנה לכך שרשות שוק ההון לא העניקה לתובע רישיון למתן שירותים פיננסי.
התובע טען כי הבנק פעל בחוסר סבירות ופגע בחופש העיסוק שלו כשהגביל את החשבון חד-צדדית וללא התראה בכתב. עוד הוא טען כי הפעילות הייתה בסיכון נמוך וכי יש בידיו כבר אישור מרשות שוק ההון על הגשת בקשה לרישיון. בנוסף הוא טען לאפליה לעומת חברות אחרות כמו BIT2C שמנהלת חשבון ללא הגבלה אף שגם לה עדיין אין רישיון.
הבנק טען מנגד כי אישור על הגשת בקשה הוא עדיין לא רישיון וכי עדיין ישנם חוסרים רבים במידע על פעילות התובע.
הבנק הדגיש כי סחר במטבעות דיגיטליים הוא פוטנציאל להלבנת הון ומימון טרור והסתרת המידע על הפעילות של התובע והיקפה העצום שהגיע לכ-1.2 מיליון שקלים תוך חודשים ספורים, הציבה אותו בסיכון. על רקע זה התנהלותו הייתה סבירה ובפרט כשהתובע כבר נכווה בעבר מבנקים אחרים.
עוד נטען כי בניגוד ל BIT2C-התובע חסר ניסיון בתחום, פועל בפלטפורמה זרה בחו"ל שלא כפופה לרגולציה ולא נקט באמצעים למניעת סיכונים.
מצופה לשקיפות מלאה
השופטת עפרה אטיאס קבעה כי ההחלטה של הבנק הייתה סבירה גם אם נפל פגם בכך שלא שלח לתובע התראה בכתב טרם המעשה.
השופטת הדגישה שהתובע הסתיר את המידע על הפעילות במטבעות הדיגיטליים ככל הנראה בכוונה, לאחר שבנקים אחרים סירבו לאפשר אותה, ופגע חמורות באמון של הבנק.
"עניין לנו כאן בפעילות עתירת סיכון, הן בהיבטי סייבר, והן בהיבטים הקשורים בהלבנת הון. בסוג פעילות שכזה מובנת שבעתיים דרישת הבנק לשקיפות מלאה ומוגברת של הלקוח מול הבנק. מקום שבו הלקוח אכזב את הבנק ונהג כלפיו בחוסר יושר כבר בצעד הראשון של פתיחת החשבון, אין לתמוה על סירובו של התובע לאפשר לו לנהל פעילות עתירת סיכון בחשבון", כתבה.
השופטת אף לא התרשמה כי התובע – בחור צעיר וחסר ניסיון בתחום – הופלה לעומת חברת BIT2C שהיא מחלוצות הסחר במטבעות הדיגיטליים, פועלת בפלטפורמה שכפופה לרגולציה בישראל ומבצעת פעולות ניטור לצמצום החשיפה להלבנת הון.
לפיכך השופטת דחתה את התביעה אבל החליטה שלא לחייב את התובע בהוצאות גם בשל התנהלותו הבעייתית של הבנק שחסם את החשבון ביום בהיר אחד וגם נוכח הסוגיה המשפטית החדשנית.
עו"ד ארז הימן
עוסק/ת ב-
בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין