בית הדין הרבני הגדול קיבל את טענת האישה כי שינויים תכופים בהרכב שדן בתביעתה לפירוק השיתוף בדירה פגעו בזכויותיה משום שהדיינים שנתנו את פסק הדין כלל לא שמעו את העדויות בתיק.
בית הדין הרבני הגדול ביטל לאחרונה פסק דין שקבע כי לאישה אין זכויות בדירה בה התגוררה עם בעלה כיון שהוא רכש אותה לפני הנישואים. הדיינים אליהו הישריק, מיכאל עמוס ואברהם שינדלר קיבלו את טענת האישה כי זכויותיה נפגעו עקב חילופי ההרכב התכופים, שהביאו לכך שהדיינים ששמעו את העדויות לא היו הדיינים שנתנו את פסק הדין. נקבע כי התנהלות זאת מהווה הפרה בוטה של סדרי הדין האזרחי וההלכתי והתיק הוחזר לדיון מחודש בפני הרכב אחר ואחיד שישמע את התיק מתחילתו ועד סופו.
במסגרת הליכי הגירושין ופירוק השיתוף שמתנהלים בין האישה לבין בעלה ביקשה האישה להצהיר שהיא בעלת חצי מהדירה שרשומה על שם בעלה. בית הדין הרבני האזורי קיים בנושא חמישה דיונים – אלא שכמעט בכל דיון הופיע הרכב חדש ויצא כי שניים מהדיינים שנתנו לבסוף את פסק הדין שדחה את תביעת האישה, כלל לא נכחו בדיוני ההוכחות ולא שמעו את עדויות הצדדים.
בערעור שהוגש עקב כך מטעם האישה נטען כי דייני בית הדין האזורי הפרו את סדרי הדין ופגעו בזכויות האישה. עורך הדין של האישה ציין בערעור כי כבר בדיון השלישי הביע התנגדות להמשך הדיון בפני הרכב שונה אך הדיינים דחו את בקשתו ואמרו כי אין מה לעשות משום שיש חוסר בדיינים והם יעבירו את המסר לדיינים האחרים.
אם לא די בכך, עורך הדין הוסיף כי הדיינים סירבו לאפשר לו להציג ראיות ועדויות שהיו רלוונטיות כדי להראות "כוונת שיתוף בדירה" (כלומר, שהבעל ראה באישה שותפה מלאה בדירה), ובכך מנעו ממנו להוכיח את התביעה.
תירוצים לא ענייניים
טיעוני הערעור התקבלו. בפסק דין של הרב אליהו הישריק נכתב כי "סדרי הדיון בנקודה זו של חילופי הרכבים חדשים לבקרים ובשיטה של 'כסאות מוזיקליים', כשאלו נעשו גם כאשר בא כוח המערערת התנגד לכך והעמיד את בית הדין על כך, נעשו שלא כדין. הדיונים בתיק זה – ובעקבותיהם גם פסק הדין שניתן – התנהלו שלא בהתאם לתקנות הדיון ושלא בהתאם להלכה".
הדיין קבע כי לא ייתכן שדיינים יתנו פסק דין מבלי ששמעו במו אוזניהם את עדויות הצדדים וחקירותיהם. בנוסף הוא קבע כי המענה של הדיינים בבית הדין האזורי להתנגדות עורך הדין לא היה ענייני. לדבריו, הטיעון שישנו מחסור בדיינים והחומר יועבר לדיינים האחרים אינו מספק וודאי שאינו מרפא את הפגם הדיוני וההלכתי שבמתן פסק דין על ידי הרכב שלא מודע לכל התמונה.
הדיין הוסיף כי הוא מקבל גם את הטענה השנייה של המערערת. לדבריו, עיון בפרוטוקולים של הדיונים בעניין כוונת השיתוף העלה כי אכן נמנעה ממנה הזכות הבסיסית להשמיע טענות ולהציג ראיות להוכחת תביעתה.
הרב מיכאל עמוס והרב אברהם שינדלר הצטרפו לדברי הדיין הישריק, ולפיכך פסק הדין של בית הדין האזורי בוטל והדיון הוחזר אליו להכרעה מחודשת בהרכב אחר ואחיד.
עו"ד טלי בן יקיר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין