מאת: עו"ד תומר וסרמן
למרות שהחוק מחייב את שר הפנים לעדכן את רשימת שלושת העיתונים הנפוצים, בהם יפורסמו תכניות תכנון ובנייה, מצא עו"ד תומר וסרמן, כי מזה כ-7 שנים, לא פרסם שר הפנים רשימה מעודכנת של עיתונים נפוצים, הגם ששוק התקשורת השתנה. על כך ברשומה זו.
חוק התכנון והבניה משנת 1965, קובע חובת פרסום בילקוט הפרסומים הרשמי ("רשומות"), החלה גם על רשויות המדינה ורשויות התכנון. בבסיס דרישה זו עומד אחד העקרונות הבסיסיים בשיטת המשפט הנוהגת - עיקרון הפומביות.
יחד עם זאת, המחוקק הכיר בכך שלמרות חזקת ידיעת והכרת הרשומות הקבועה בחוק ובפסיקה, הסיכוי כי אזרח מן השורה אכן ייחשף לפרסום ב"רשומות" נמוך, ולכן קבע חובת פרסום נוספת, בעיתונים נפוצים.
כך למשל, במקרה של אישור תכניות מחוזיות או מקומיות, הכיר המחוקק בהשפעתן הפוטנציאלית ורבת ההיקף, ולכן קבע הוראות מיוחדות לגבי פרסום ההודעה על אישור תכנית - הוראות שללא קיומן לא תיכנס התכנית לתוקף. על פי הקבוע בחוק התכנון והבניה (בסעיף 119), תהא תכנית בתוקף רק לאחר פרסומה הן ברשומות והן בעיתון, על פי הפרסום המאוחר מביניהם.
פרסום בעיתון?
ניתן כמובן לשאול, מהו אותו "פרסום בעיתון"? הרי ברור שלו הרשויות תוכלנה לעשות ככל העולה על רוחן - התכניות תפורסמנה בעיתונים בעלי תפוצה מצומצמת ביותר, שם הפרסום בוודאי זול משמעותית. מובן גם, שככל שהפרסום ייעשה בהיקף מצומצם יותר, כך יקטן מספר המתנגדים לכל תכנית.
ובכן, סעיף 1א לחוק התכנון והבניה קובע שכדי לעמוד בחובות הפרסום, יש לפרסם אישור תכנית בשני עיתונים יומיים בשפה העברית, אחד מהם "נפוץ" כהגדרתו בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה. בנוסף, קובע הסעיף כללים לגבי פרסום בעיתון בערים בעלות אוכלוסייה ניכרת שאינה דוברת עברית.
סעיף 1א(ב) לחוק קובע כי "לעניין זה יפרסם שר הפנים ברשומות, מדי שנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המייצג את רוב המפרסמים במדינה, רשימה של שלושת העתונים היומיים הנפוצים ביותר במדינה בשפה העברית; פרסום באחד מהם ייחשב כפרסום בעתון נפוץ".
ידיעות, מעריב והארץ- מה עם האינטרנט וישראל היום?
עד כאן נראה כי המחוקק קבע הסדר שלם וראוי, אולם, למרות שחוק התכנון והבניה מטיל חובה מפורשת על שר הפנים - לפרסם מידי שנה רשימה של עיתונים נפוצים - בבוא אזרח מן השורה להתחקות אחר אותו פרסום ברשומות, אשר אמור להתבצע מדי שנה, ייווכח הוא כי כבר שנים ששר הפנים כלל אינו מפרסם רשימה כזו.
למעשה, הפרסום האחרון שאותר על ידנו היה לפני למעלה מ-7 שנים (י"פ 5417, 3457, פורסם ביולי 2005), בו נקבעו שלושה עיתונים נפוצים - "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ".
גם ניסיון לקבל הפנייה לסימוכין לגבי פרסום רשימת עיתונים נפוצים מעודכנת, כקבוע בחוק (כלומר, מידי שנה), מהגורמים האחראים במשרד הפנים העלה חרס. בפנייה אל דוברות משרד הפנים בירושלים למדנו כי "החוק לא מציין מהם העיתונים הנפוצים, בעבר הנושא נקבע עלי ידי מוסד מחקר מטעם המדינה, עם סגירתו אין מוסד שקובע זאת".
מובן שאי ביצוע הוראת החוק מאיין את תכליתו של הסעיף, והיא התאמת הפרסום למציאות הקיימת, מתוך הכרה כי העיתונים הנפוצים בישראל עשויים להשתנות מדי כמה שנים (לפי המחוקק, מדי שנה, ובימינו אלה - ייתכן שאף בתדירות גבוהה יותר).
לפיכך נקבע, באופן טבעי יש לומר, כי לשם קיום תכלית חוק התכנון והבניה יש לעקוב אחר השינויים בשוק העיתונות ולפעול על פיהם. והנה, יש דברים בגו, שכן משנת 2005 (בה אותר הפרסום האחרון ברשומות לפי סעיף 1א(ב)) ועד היום, חלו שינויים מרחיקי לכת בתפוצת העיתונים. שחקנים חדשים נכנסו לשוק, הן ממדיה מתחרה (עיתונים אינטרנטיים) והן מאותה המדיה (עיתונות כתובה), ואף בעלי מודל עסקי שונה (חלוקה בחינם), המאיים לחסל את העיתונות המסורתית.
כך למשל, סקר TGI שבדק את תפוצת העיתונים הגדולים למחצית הראשונה של שנת 2012 מצא כי עיתון "הארץ" זוכה לנתח שוק של כ-7% בלבד (אפילו עיתון "פוסט ישראל", מקבוצת Jerusalem Post זוכה לנתח גבוה יותר), ועיתון "מעריב" זוכה לנתח שוק של כ-11% בלבד.
כלומר, שניים מתוך שלושת העיתונים הנפוצים שנקבעו ברשימה האחרונה שפורסמה משנת 2005, מגיעים לתפוצה מצטברת של כ-18% בלבד. יתרה מכך: מסתבר כי באופן אבסורדי למדי, פרסום בעיתון "ישראל היום", שבשנים האחרונות נחשב לאחר משני העיתונים הנפוצים בארץ, עלול שלא לספק את דרישת חוק התכנון והבניה לעניין פרסום בעיתון נפוץ כיום.
נראה, כי השינויים בשוק העיתונות המקומי, הן בדפוסי צריכת המדיה והן בזהות העיתונים הנפוצים, נעלמו מעיני שר הפנים, חרף החשיבות בפרסום כאמור, למרות הוראות החוק ועל אף חובותיו כרשות מנהלית.
למדור: חוקתי ומנהלי
* עו"ד תומר וסרמן עו"ד במשרד אטיאס פרוכטר ושות'.
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.