כינתה את בן הזוג של אמה "פדופיל" – ותפצה אותו ב-200,000 שקל

האישה ניסתה להשפיע על החלטת ועדה מטעם שירותי הרווחה שלא למסור את בתה לחזקת אמה ובן זוגה. להאשמות לא נמצא בסיס. היא חויבה בפיצוי גם על פרסומים מכפישים בפייסבוק ובוויקיפדיה

השופטת רותם קודלר עיאש קיבלה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש אדם נגד בתה של בת זוגו. הנתבעת ייחסה לתובע התנהגות מינית לא הולמת כלפי בתה, שנמצאת בחזקת אמה, במסגרת ועדת תכנון בה נכחו הצדדים וגורמי רווחה. בנוסף היא הוסיפה תיאורים משמיצים בערך על שמו בוויקיפדיה ברוסית ובפייסבוק. השופטת מתחה ביקורת קשה על התנהלות הנתבעת וחייבה אותה ב-50,000 שקל על כל פרסום.

התובע סיפר שהוא בן זוגה של אם הנתבעת. לנתבעת בת קטינה, ילידת 2008. הקטינה גדלה אצל סבתה מינקות והסבתא ובן זוגה (התובע) משמשים כמשפחת אומנה עבורה.   

לטענת התובע, ב-2017 התכנסה ועדת תכנון מטעם שירותי הרווחה לצורך סיכום וסיום טיפול בעניין הקטינה. 

הוא ציין כי בדיון נכחו הצדדים, הסבתא, גורמי רווחה וגורמי טיפול נוספים. לטענתו במהלך התכנסות הוועדה הנתבעת טענה שהקטינה נמצאת בסכנה עקב מגוריה עמו שכן הוא ״פדופיל״.

לטענתו, התיאורים שייחסה לו הנתבעת בנוגע להתנהגות מינית לא נורמטיבית נועדו "לזעזע את המערכת" על מנת לפעול להוצאת הקטינה לאלתר מהבית בו התגוררה ביחד עמו ועם סבתה, ולהעבירה למסגרת חוץ ביתית.

התובע ציין שהוא איש משפחה, אב לשלושה ילדים משכילים מנישואיו הראשונים וסב לתשעה נכדים. הוא דמות ציבורית ומוכרת, מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל ועוסק במחקר.

הוא הוסיף שב-2016 פרסמה הנתבעת פוסטים מכפישים כלפיו בדף הפייסבוק שלה וציינה כי התובע ואמה הם "שני זקנים רעים, מעורערים ושקרנים".

התובע טען עוד כי באתר ויקיפדיה בשפה הרוסית הוספו אמירות משמיצות לערך על שמו.

הנתבעת הכחישה שהיא המקור לתוספות בוויקיפדיה. בנוגע לאמירותיה בוועדת התכנון היא טענה שרק העלתה תהייה מדוע התובע כל כך מתעניין ודואג לבתה ואין לה שליטה על הפרשנות שניתנה לדבריה. 

היא טענה להגנת אמת בפרסום וציינה כי שיתפה את חברי הועדה בגילוי לב בהתנהגות מוזרה של בתה הקטינה וכי זכותו של כל הורה לדאוג לאינטרסים של ילדיו.

לא האמינה בעצמה

סגנית נשיא בית המשפט למשפחה באשדוד, השופטת רותם קודלר עיאש, קבעה שלנתבעת לא עומדת הגנת אמת בפרסום שכן הוכח כי תוכן ההאשמות שהטיחה בתובע בוועדה לא היה אמת. היא ציינה שמדובר בביטוי חמור, העלאת האשמה קיצונית וחריגה, המייחסת לתובע המגדל את הקטינה, פגיעה מינית בה שעה שהוא משמש כמשפחת אומנה עבורה.

במיוחד הדברים חמורים שעה שהנתבעת עצמה לא האמינה באמיתות דבריה אלא למעשה בחרה לומר אמירות חמורות שמטרתן לחבל באפשרות האומנה של התובע ובת זוגו (הסבתא) כלפי הקטינה.

במצב זה, אף שהדברים נאמרו בפורום סגור, מדובר בלשון הרע. השופטת הדגישה שהנתבעת בחרה להמתין עם ההאשמות עד להתכנסות הועדה ולא ערכה בירור מקדים עם אנשי הטיפול שטיפלו בקטינה קודם לכן. 

זאת ועוד, גם לאחר התכנסות הוועדה הנתבעת לא פעלה להגשת תלונה במשטרה.

ביחס לפרסום בוויקיפדיה דחתה השופטת את טענת הנתבעת כי לא היא כתבה את הדברים, וציינה כי מופיעים שם פרטים שרק היא יכלה לדעת. 

״האמירות שפורסמו ברשתות החברתיות (פייסבוק וויקיפדיה) הן אמירות מבישות ומשפילות המהוות פגיעה בשמו הטוב של אדם״, כתבה.

בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הנתבעת בפיצוי של 150,000 שקל בתוספת הוצאות של 50,000 שקל. 

• ב״כ התובע: עו״ד סיגל בילינסון שפרן 
• ב״כ הנתבעת: עו"ד מאיה חונגר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.