קבלן עבודות מתכת דרש פיצויים מנהג מלגזה ומ"מנורה", בטענה שאינו יכול לעבוד כמו שצריך מאז שמתקן כבד החליק מהמלגזה ונפל על רגליו. הנתבעים טענו כי נכותו כלל אינה נובעת מהתאונה, אך בית המשפט קבע כי התאונה פגעה ביכולתו להתפרנס, ופסק לו פיצויים.
הקבלן, תושב עכו בן 46, מנהל עסק עצמאי משנת 2007, ומתמחה בעבודות עם מתכות.
נפגעתם בתאונת עבודה?
פנו ל-עו"ד תאונות עבודה
במהלך עבודתו בחברת "פלס את רגב" בשנת 2008, הוא עמד ליד מלגזה, שהונח עליה מתקן כבד ממתכת. כאשר ניסה נהג המלגזה להפוך את המתקן, החליק המתקן ונחת על רגלו של הקבלן.
לאחר התאונה פונה הקבלן לבית החולים בנהריה, שם איבחנו סדק ברגלו, ושחררו אותו לביתו עם הוראות מנוחה. בעקבות כאבים ונפיחות ברגליים, עבר הקבלן מספר צילומים, שחשפו כי הוא סובל משברים בכפות רגליו.
ביטוח לאומי, שהכיר במקרה כתאונת עבודה, קבע לו נכות רפואית בשיעור של 10%. ב-2010 הגיש הקבלן גם תביעה נגד נהג המלגזה וחברת הביטוח של הרכב, "מנורה", בדרישה לקבלת פיצויים על נזקיו.
בתחילה הצדדים התווכחו אם בכלל מדובר בתאונת דרכים או לא, אך בעידודו של בית משפט השלום בקריות, הם הגיעו להסכמה שמדובר בתאונת דרכים וביקשו ממנו לפסוק את גובה הפיצוי בלבד.
התובע טען כי יש להעמיד את נכותו התפקודית על 50%. הוא סיפר כי מאז התאונה הוא סובל מכאבים עזים המקשים עליו לעבוד בעצמו, וכל עבודתו הצטמצמה לעבודות פיקוח ומתן הנחיות לעובדיו.
לדבריו, מצבו הכלכלי נפגע שכן עקב הפגיעה בכפות רגליו, הוא מתקשה ללכת ולנהוג למרחקים ארוכים, ולכן הוא מוגבל לקבלת פרויקטים קטנים, שלא דורשים ניידות.
הנתבעים טענו כי לא נגרמה לתובע כל נכות תפקודית כתוצאה ישירה מהתאונה, ואם הוא סובל מנכות תפקודית כלשהי, היא נובעת מחמש תאונות קודמות שעבר, וגרמו לו, בין היתר, לפריצת דיסק, ליקויי שמיעה ולפגיעות גפיים. עוד ציינו הנתבעים כי מצבו הנוכחי ככל הנראה נובע מבעיות לחץ דם, עצבים והשמנת יתר קיצונית.
בנוסף הם טענו כי התאונה לא מנעה מהתובע להמשיך בעיסוקו, וכי לא רק שהוא מצליח להתפרנס בכבוד אלא שהכנסותיו אף שילשו את עצמן בחודשים שלאחר התאונה.
לסיכום, טענו הנתבעים כי ברוב המקרים, נכויות רפואיות בשיעור נמוך של עד 10%, כפי שקבע לו ביטוח לאומי, אינן נחשבות לנכויות תפקודיות.
פוטנציאל השתכרות גבוה
השופט דאוד מאזן קיבל את טענת הנתבעים בנוגע לאחוזי הנכות התובע וקבע כי היא עומדת על 10% בלבד.
בהקשר לעברו הרפואי, פסק השופט כי אמנם התובע סבל מפגיעות רציניות גם בעבר אך אין ספק שהתאונה הנוכחית החמירה את מצבו, והותירה אותו עם בליטות בכפות הרגליים המונעות ממנו ללכת ואף לנהוג למרחקים גדולים, ובכך פוגעות בניידותו.
לאחר שעיין בדוח"ות ההכנסות והרווחים מטעם התובע, אישר השופט שהכנסותיו נפגעו בעקבות מצבו. לקביעת השופט, שכרו לפני התאונה עמד על כ-13 אלף שקל וכיום הוא היה אמור להרוויח 20 אלף שקל – אך הוא לא מגיע לסכומים אלה.
בעקבות זאת, ולאחר ניכוי 58,000 שקל שקיבל התובע מביטוח לאומי, הורה השופט לנתבעים לשלם לתובע 445,065 שקל עבור הפסדי שכר, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. בנוסף, הם יישאו בשכ"ט עו"ד של 13% מסכום הפיצוי.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד זיו און עוסק בדיני נזיקין ותאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין