כולם לבשו אותו דבר: מתפרע בהפגנת חרדים זוכה מתקיפת שוטרים

ביהמ"ש המחוזי בירושלים זיכה נאשם מעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הצתה והתפרעות, והרשיע אותו בעבירה קלה בלבד. הסיבה: לא הוכח שלא הייתה טעות בזיהוי.

בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה באחרונה מחמת הספק נאשם מעבירות של תקיפת שוטר, הצתה, התפרעות ויידוי אבנים ובתוך כך הוא הרשיע בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו בלבד. השופט אברהם רובין קבע כי לנוכח ההמולה שאירעה במקום, ריבוי המפגינים, לבושם הדומה ומרחק השוטרים ממקום האירוע, לא הוכח מעבר לכל ספק כי הנאשם הוא זה שביצע את העבירה.

בכתב האישום שייחס למפגין ניסיון לתקיפת שוטר, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, התפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וידוי אבן לעבר כלי תחבורה, נטען כי במהלך התקהלות אסורה של מאות אנשים בסמוך לכיכר השבת בירושלים הנאשם דחף פח אשפה גדול למרכז הצומת, ניסה להציתו ובהמשך אף יידה אבנים לעבר כוחות משטרה. בתגובה, השוטרים פתחו אחריו במרדף שבמהלכו הוא נמלט לבית כנסת סמוך, עלה לקומה השנייה וננעל בשירותים.

עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שאחד השוטרים פרץ את דלת, הנאשם דחף אותו וגרם לו לחבלה בכתף. על פי טענות השוטרים הם זיהו את הנאשם ושמרו על קשר עין רציף עימו מרגע ההתפרעות לאורך המרדף, ועד להסתתרותו בשירותי בית הכנסת.

אלא שבבית המשפט הנאשם הכחיש כל קשר להתפרעות, וטען כי מדובר בכלל בטעות בזיהוי. לדבריו, הוא אכן היה במקום האירוע בזמן שהתרחש, אך לדבריו הוא ברח מהשוטרים שרצו בעקבותיו רק בגלל שחשש מהם, ולא כי ביצע עבירה. לשיטתו בשל ריבוי האנשים בהפגנה – שרבים מהם לבשו חולצות לבנות בדיוק כמוהו – השוטרים ככל הנראה התבלבלו בינו לבין המפגין שביצע את העבירות.

"נותר בליבי ספק"

"נותר בליבי ספק סביר שמא אירעה טעות בתום לב בזיהויו של הנאשם" קבע השופט רובין, והבהיר כי השוטרים תצפתו על הנאשם ממרחק רב, שלא מאפשר לקלוט את תווי הפנים שלו היטב.

נקבע כי מדובר באירוע דינמי שארך דקות ארוכות ובמהלכו הנאשם שהה במקום יחד עם עשרות אנשים נוספים. בנסיבות אלה סביר להניח שחלק מהמפגינים החליפו את מקומם, ויתכן שכבר במהלך התצפית על הנאשם ניתק רגעית קשר העין עמו – מה שעלול היה לגרום לטעות בזיהוי.

השופט הדגיש כי השוטרים שעצרו את הנאשם התמקדו בחולצה הלבנה שלבש כמאפיין הזיהוי היחיד. לקביעתו, לא מדובר במאפיין ייחודי, שכן בהפגנה נכחו אנשים רבים עם חולצות לבנות.

לנוכח הקשיים שהתעוררו בסוגיית הזיהוי, השופט קבע כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר שהנאשם הוא אותו מפגין שהשוטרים הבחינו בו גורר את פח האשפה וזורק אבנים. משכך הוחלט לזכותו מחמת הספק מכל העבירות שיוחסו לו בעקבות תצפית השוטרים.

לעומת זאת, השופט שוכנע כי לאחר שהנאשם כבר נתפס בשירותי בית הכנסת, הוא התנהג כלפי השוטרים בתוקפנות. בשל התנהגותו זו השופט החליט להרשיע את הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין