במסגרת פעילות מטעם הרשות הארצית לכבאות והצלה בפארק הטרמפולינות, הכבאי נפצע במשחק "סומו". הנהלת הפארק חויבה לפצותו
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של כבאי שנפגע בלסת במהלך יום פעילות בפארק הטרמפולינות iJump ונותר עם נכות. לטענת הכבאי הנהלת הפארק התרשלה כשלא נתנה הוראות בטיחות מתאימות ולא סיפקה ציוד מגן הולם. מטעם הפארק נטען שהיה פיקוח והדרכה במקום ושמדובר בפעילות ספורטיבית מקובלת. השופטת עידית קצבוי קבעה שמדובר בפעילות ספורטיבית בעלת מאפיינים מיוחדים, אשר מצריכה הדרכה ברורה מצד מפעילי הפארק. לקביעתה, לא הוכח שנעשתה הדרכה שכזו, ולא הוכח שהיו אמצעי מיגון שמתאימים לאופי הפעילות. האחריות לפגיעה הוטלה על הנהלת הפארק והיא חויבה לפצות את הכבאי על נזקיו.
התובע (34) כבאי במקצועו, השתתף במרץ 2016 ביום פעילות מטעם הרשות הארצית לכבאות והצלה שהתקיים בפארק הטרמפולינות iJump.
במסגרת הפעילות הוצע לו להשתתף במשחק המדמה קרב "סומו" שמתנהל על אחת הטרמפולינות במתחם. במהלך הקרב חברו הפיל אותו, נפל עליו וחבט בו בחוזקה עם מרפקו. התובע פונה לבית חולים, שם אובחן שבר בלסת והוא עבר קיבוע באמצעות ברגים.
לתביעה שהגיש נגד הנהלת הפארק צירף התובע חוות דעת רפואית שלפיה נגרמה לו נכות בשיעור של 10%. הכבאי טען כי הוא סובל מכאבים, הגבלות בלסת וקשיים באכילה, שתייה, פיהוק, התעטשות ודיבור.
לטענתו, האחריות למצבו מוטלת על הפארק, שכן מדובר בפעילות ספורטיבית בלתי בטיחותית שיש בה סכנה. לשיטתו, היה על הנהלת הפארק להעביר למשתתפים הוראות בטיחות מתאימות, לוודא שההנחיות מתקיימות, ולספק להם אמצעי הגנה הולמים, כמו למשל קסדה שמכסה גם את הפנים - דבר שהיה מונע את פציעתו.
מטעם הפארק נטען שמדובר בפעילות ספורטיבית מקובלת ושהתקיימו הדרכה ופיקוח. עוד נטען שהתובע וחברו נאבקו בצורה "אגרסיבית" מה שהביא לתאונה וכי התובע לא ידע להסביר איך קרתה התאונה.
הצדדים הגיעו להסכמה להעמיד את נכות התובע בשיעור 10%.
משחק בעל "אופי סוער"
השופטת קצבוי קיבלה את התביעה. השופטת התרשמה שעדתו וגרסתו של התובע בנוגע להתרחשות האירוע מהימנות והוא הצליח להוכיח שנפגע כאשר הופל על הטרמפולינה תוך משחק היאבקות. זאת לעומת הנתבעת שלא הביאה ראיות מפריכות.
בנוסף נקבע שהנתבעת לא הוכיחה שנקטה באמצעי הבטיחות הדרושים למניעת הנזק שנגרם לתובע. השופטת ציינה שאין מדובר בפעילות ספורטיבית רגילה ולכן הזהירות הנדרשת צריכה להיות מחמירה, ויש צורך בהדרכה ברורה בנוגע לאופן השימוש וכללי המשחק. השופטת ציינה כי הנתבעת הסתפקה באמירות כלליות ולא מבוססות, ולא הוכיחה בדיוק איזה הדרכה העבירה, מהם כללי המשחק ואילו אמצעי הזהירות היה על המשתתפים לנקוט.
באשר למיגון, הנתבעת לא נתנה הסבר ראוי מדוע לא סיפקה קסדות המגינות גם על פניהם של המשתתפים, על אף הפוטנציאל הברור לפגיעות בפנים ובצוואר.
בתוך כך היא דחתה את טענת הנתבעת לאשם תורם מצדו, כיוון שלא הוכח שהתובע וחברו נאבקו בצורה שחורגת מכללים כלשהם שהועברו להם.
לתובע נפסק פיצוי בסכום כולל של 187,000 שקל בגין הפסדי שכר בעבר, אובדן כושר השתכרות, עזרת הזולת בעבר, הוצאות רפואיות, נסיעה והוצאות אחרות, ונזק לא ממוני.
לסכום זה ייתווסף החזר הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4%.
- שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק-הדין
עו"ד סיגל רייך- הלל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.