לא עוד הדלקת משואה, לא עוד צ'פחות, לא עוד לבנה וזעתר. מאז קום המדינה הממסד דאג למנות הנהגה דרוזית חלשה שתהיה "נוחה" לו, ושאינה מייצגת את צעירי העדה שמייחלים לשוויון זכויות.
"אני נפגשתי עם לא מעט מנהיגים דרוזים כולל עם השיח' מוופק טריף עצמו ואנשים שהביא אתו לפגישה לפני שהחוק עבר כדי להציג להם את החוק". זה מה שאמר אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, לרזי ברקאי ביום 31.7.18. וכאן "קבור הכלב". דבריו אלה הם מקור הבעיה ממנה סובלת העדה הדרוזית מזה עשורים.
"התקוממות" הדרוזים כנגד חוק הלאום לא באה מחלל ריק. ונראה כי החוק היה רק הטריגר לשחרור הר געש של כעסים ואכזבות הדרוזים כנגד "אדוניות" המדיניות הממשלתית כלפיהם שנים על גבי שנים, שעה שהממשלה המליכה על בני העדה על פני עשורים את הנוחים לה ועושים דבריה, תוך התעלמות מהקולקטיב הדרוזי ומטובתו. שנים על גבי שנים טיפחה הממשלה "מנהיגות" חלשה ומתרפסת ולרוב מסורסת.
מאז קום המדינה מתקשר הממסד עם העדה הדרוזית רק באמצעות עסקנים או "מנהיגים" שהוא מינה, החל משריון מקומות ברשימות המפלגות הציוניות לכנסת, וכלה בהמלכת השיח' טריף על העדה הדרוזית, על אף שמעולם לא נבחר לתפקיד זה על ידי בני העדה, כך שאין הוא זוכה ל קונצנזוס כפי שזה לו קודמו השיח' המנוח אמין טריף, וממילא אינו יכול לייצג אותה. נכון הוא כי השיח' טריף מכהן במספר תפקידים לרבות נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים ויו"ר המועצה הדתית הדרוזית, אך לתפקיד זה הוא נבחר על ידי חברי המועצה הדתית המונה 75 חברים, כאשר 45 מהם קבועים ולא מתחלפים עד יום מותם והם מעולם לא נבחרו על ידי בני העדה. בכל זאת עושה הממסד את כל לאל ידו בכדי לשמר אותו בתפקיד זה תוך חיזוק מעמדו בכל דרך שהיא, וכן להתעקש להעניק לו תואר לא רק של "מנהיג רוחני" [הגדרה שאינה קיימת בכל דבר חקיקה], אלא גם לתפקיד פוליטי, הגם ששני תפקידיו אלה מתנגשים ועומדים בניגוד עניינים מובהק, ותחת עיניה הפקוחות של שרת המשפטים ובהסכמתה.
כך גם לגבי חברי הכנסת. הרי שהמפלגות משריינות להם מקומות מובטחים. משום כך נבחר השר איוב קרא לליכוד, חמד עמאר לקדנציה רביעית בישראל ביתנו אם אינני טועה, סאלח סעד עם המחנה הציוני, אכרם חסון עם "כולנו". וראו איפוא איזה פלא, העדה הדרוזית שאינה יכולה להביא לבחירת מנדט אחד בלבד, מיוצגת היא לכאורה בכנסת על ידי 4 חברי כנסת כשאחד מהם הוא שר התקשורת. למעשה ובשיטת השריון, הבטיח הממסד ייצוג רב של העדה הדרוזית בבית המחוקקים, כך שמבחינתו הם הנציגים הרשמיים של העדה הדרוזית. אך "אליה וקוץ בה". שהרי אותם חברי כנסת חבים את חובת האימונים לפטרונם ולמפלגותיהם שהבטיחו את מיקומם בכנסת, ובוודאי לא לעדה הדרוזית. כל הנציגים הנ"ל בין אם דתית ובין אם חילונית, הפכו עם השנים להיות נציגי הממסד אצל בני העדה הדרוזית ולא ההפך. כך שמטבע הדברים הם ידאגו לאינטרס של הממסד יותר מאשר לאינטרס העדה ובכך הם שורדים ומשמרים את כיסאותיהם. אין פלא איפוא שכ"ח חמד עמאר מישראל ביתנו היה אחד מיוזמי חוק הלאום, והשר קרא הצביע בעדו.
ככל הנראה עדיין מאמין מי שמאמין, כי כבוד השיח' וכבוד "ההנהגה" שנבחרה על ידי הממשלה, הוא כבוד העדה בכללותה, וכי הצ'פחות, החיבוקים, הליטופים, הפרגונים, ודברי השבח המרובדים בדבש ובעוגות גבינה עם תפאורה וצלצולים מתאימים, המרעיפים על ההנהגה, יכולים לבוא במקום זכויות אזרחיות. אין פלא איפוא כי קודם לחקיקת החוק החליטה הממשלה על הקמת ישוב דרוזי [שלא יצא לפועל], דאגה למנות שר תקשורת דרוזי, ודאג מי שדאג שח"כ חמד עמאר מישראל ביתנו ייזום את חוק הליטופים [חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית, התשע״ח–2018], והשר קרא יחנוך את כיכר הלוחם הדרוזי [לא ברור למה נתנו לה שם עם קונוטציה ביטחונית]. אין זאת אלא שהממשלה דאגה להרדים את הדרוזים קודם לאישור החוק ובכך להבטיח את שתיקתם. הגדיל אבי דיכטר ונפגש עם השיח' ואנשים שהביא עימו כדבריו, בכדי לשדר לדרוזים כי הפטרונים שלהם נתנו את הסכמתם לחוק הגזעני הזה.
אלא שהתקוממת צעירי העדה, צעירי האפליקציות, וחכמי הגוגל הוכיחה כי ההצגה נגמרה, עבודה בעיניים אין לה יותר מקום, וכי עידן המלכת המלך, הנוח לממסד, תם ונשלם. מה שטוב ומתאים למלך שהומלך, אינו בהכרח מתאים עוד לצעירי העדה. עידן השקרים וההצגות נגמר. והיום על הממשלה ומוסדותיה להסתכל על הדרוזים בגובה העיניים. לא עוד "הדלקת משואה, לא עוד ליטופים, לא עוד צ'פחות, לא עוד לבנה, לא עוד זעתר, ולא עוד "על האש". במיוחד לא עוד ביקורי הצגות ותפאורה של שרים וקצינים בכירים אצל השיח'. כל אלה לא יבואו יותר במקום זכויות אזרחיות לכלל הציבור הדרוזי.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין