התקבל ערעור של אב על מזונות שנקבעו לפני ההלכה החדשה של העליון

במרץ 2017 האב חויב במזונות של 2,400 שקל לחודש עבור בנו בן ה-5 אף שנקבע כי המשמורת תהיה משותפת. בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית המשפט למשפחה כדי שיפסוק ברוח ההלכה החדשה של העליון מיולי 2017.

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה חלקית ערעור של אב על פסק דין שחייב אותו במזונות בסך 2,400 שקל לחודש. בפסק הדין נקבע כי לנוכח ההלכה החדשה של העליון שחילקה את נטל המזונות באופן שווה בין הורים שחולקים משמורת משותפת יש להחזיר את הדיון לבית המשפט למשפחה כדי שיפסוק בהתאם להלכה.  

בני הזוג נישאו ב-2011 והביאו לעולם ילד, כיום בן 5. ב-2015 הם התגרשו והגישו תביעות הדדיות למשמורת. בנוסף, הגישה האם תביעת מזונות.

במרץ 2017 ניתן פסק הדין בבית המשפט למשפחה בחיפה בו אומצו המלצות תסקיר הרווחה ונקבע כי טובת הילד היא להיות במשמורת משותפת, על אף בעיות תקשורת מסוימות בין ההורים.

באשר למזונות ציין בית המשפט כי קיים פער בין רמת חייו הגבוהה של האב לרמת חייה הנמוכה של האם. לאחר הפחתה של 25% בגלל המשמורת המשותפת העמיד בית המשפט את דמי המזונות על סך של 1,400 שקל לחודש בתוספת חיוב האב במדור בסך 1,000 שקל (ובסך הכל 2,400 שקל).

האב ערער על פסק הדין וטען כי היה מקום לתת לו משמורת בלעדית לנוכח העובדה כי בשנה וחצי הראשונות לחיי הילד הוא היה ההורה הדומיננטי והבלעדי בגלל משבר נפשי שפקד את האם.

באשר למזונות הוא טען כי משנקבעה משמורת משותפת צריך להחיל על הצדדים את ההלכה החדשה של בית המשפט העליון. בהתאם, יש לפטור אותו ממזונות או לבטלם בהדרגה עד שהילד יגיע לגיל 6.  

האם טענה כי האב עתיר נכסים, בן לאחת המשפחות האמידות בארץ ועובד כמהנדס בחברה. לדבריה, לנוכח הפערים העצומים בין שכר הצדדים אין מקום להפחית את דמי המזונות. כמו כן, ההלכה החדשה של העליון לא חלה במקרה זה בו הקטין מתחת לגיל 6 וחובת המזונות המוטלת על האב היא אבסולוטית.

נקודת מוצא לא תקפה

השופט סארי גיוסי קיבל את הערעור חלקית. הוא לא מצא סיבה להתערב בקביעות בעניין המשמורת לנוכח המלצות תסקירים.

באשר למזונות, השופט ציין כי קיים פער משמעותי בין הכנסות המערער לבין הכנסות המשיבה. הוא כתב כי המערער רוכש מדי חודש מניות בחברה בה הוא עובד ומצליח לחסוך אלפי שקלים מידי חודש. מאידך, המשיבה החלה עבודה חדשה במשרה חלקית וגם אם תתקדם בעבודתה יישמר הפער המשמעותי בהכנסות הצדדים.

עם זאת לדבריו, נקודת המוצא של בית המשפט למשפחה הייתה כי על האב מוטלת חובה אבסולוטית לשאת במזונות, בכפוף להפחתה מסוימת של 25% בשל הסדר המשמורת המשותפת. לדבריו, נקודת מוצא זו אינה תקפה כיום לאור הלכת העליון החדשה לפיה בגילאי 6-15 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם תוך שהחלוקה ביניהם צריכה להיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות וחלוקת המשמורת הפיזית בפועל.

השופט הוסיף כי לנוכח ההלכה החדשה היה על בית המשפט להבחין בין שתי תקופות ולקבוע את המזונות עד גיל 6 ומגיל 6 ואילך. כמו כן, עליו לשקול מחדש את סכום המזונות בהתאם לכללים שנקבעו בהלכה.

לפיכך החזיר השופט את התיק לבית המשפט למשפחה לבחינה מחודשת.

השופטות עפרה ורבנר ועפרה אטיאס הצטרפו לפסק הדין.

לא ניתן צו להוצאות.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין