ידוע בציבור דרש מהאקסית 1.1 מיליון שקל: "שיפצתי לה את הדירה" - פסקדין

חרף הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית מוחלטת, עתר האיש לקבל חלק מהנכס שבבעלותה, בשל עבודות נרחבות שלטענתו ביצע כקבלן שיפוצים. השופט: "תביעת סרק, גם בלי ההסכם הוא לא זכאי"

"בתביעתו של האיש יש אך ללמד על הקלות בה מוגשות תביעות סרק, תביעות שגוזלות זמן ומשאבים לא רק מהצד השני אלא גם מבית המשפט": כך התנסח לאחרונה סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, בדחותו דרישת ידוע בציבור לקבל מהאקסית 1.1 מיליון שקל, בשל שיפוץ שבוצע בדירתה - וזאת חרף הסכם ממון. נקבע שאף לולא ההסכם תביעתו הייתה נדחית.

התובע והנתבעת ניהלו זוגיות פרק ב', ללא נישואין. הוא היה גרוש פלוס ארבע, והיא - גרושה עם שלושה ילדים. ביוני 2008 חתמו השניים על הסכם ממון שהחיל עליהם הפרדה רכושית מוחלטת. במסגרת ההסכם הצהירו הצדדים שידוע להם כי האישה היא בעלת הדירה שבחולון, ונקבע כי האיש ישלם לה 3,000 שקל בחודש כדמי מחיה.

לאחר פרידת הצדדים, בפברואר 2024, פנה הגבר לבית המשפט בתביעה לקבל מזוגתו לשעבר 250 אלף שקל, כשכר עבודה בשל שיפוץ שלטענתו ביצע בדירתה כקבלן שיפוצים, בתוספת מחצית מהשבחת הנכס שלשיטתו נוצרה מהשיפוץ - 850 אלף שקל. התובע סיפר שמדובר היה בשיפוץ "מן המסד עד הטפחות" שהפך דירה קטנה לנכס רחב ידיים.

מנגד טענה האישה שבשל הסכם הממון, לא יכולה לצמוח לבן זוגה לשעבר זכות כלשהי בדירתה. היא סיפרה שמימנה את השיפוץ מכיסה, ושילדיה, שהם בעלי מקצוע בעצמם, סייעו לה רבות בעבודות. בנסיבות אלה היא ביקשה לדחות את התביעה.

ברקע: פינוי-בינוי

תחילה הבהיר השופט שקד שההלכות בעניין "השבחה אקטיבית" של נכס עוסקות בבני זוג נשואים ולא בידועים בציבור, ובטח ובטח שלא בכאלה אשר חתמו על הסכם ממון. מסקנתו הייתה שמדובר בתביעת סרק חסרת בסיס אשר דינה להידחות, תוך חיוב הגבר בעשרות אלפי שקלים הוצאות.

השופט נימק כי הסכם הממון שנכרת בין הצדדים אומנם שותק בקשר להשבחת הדירה או שיפוצה, ואולם "באותה נשימה" - "צועק" כיצד לפרשו, באספקלריה של הפרדה רכושית מוחלטת. כלומר, הצדדים הסכימו כי בכל מצב לאיש לא יהיה חלק בדירה, לרבות במקרה של שיפוץ והשבחה.

"להמחשת מופרכות התביעה ייאמר כי אף אם לא היה נחתם בין הצדדים הסכם ממון, גם אז היה איש נכשל מלהראות איזו הסכמה - בין מפורשת ובין מכללא, בין בדיבור, בין בכתב או בין בהתנהגות - זאת לאחר שהוכח בעליל כי לא היה בין הצדדים כל הסכם לעניין שיפוץ הדירה", הדגיש השופט.

הוא הביע קושי להבין על מה ולמה הוגשה התביעה, שכן מהסכם הממון עולה תמונה ברורה שלפיה הצדדים ביקשו שלא לשתף איש את רעהו ברכוש, ותהיינה הנסיבות אשר תהיינה. בשולי הדברים צוין כי מעדותו של האיש עלה כי המניע לתביעתו נעוץ בפינוי-בינוי עתידי שצפוי בנכס, ובקשתו מהאישה לקבל אותו ממנה בירושה לאחר מותה. לאחר שסירבה, הוא ניסה לקבל זכויות בדירתה בעודה בחיים. "לצערי בתביעתו של האיש יש אך ללמד על הקלות בה מוגשות תביעות סרק, תביעות שגוזלות זמן ומשאבים לא רק מהצד השני, אלא גם מבית המשפט", כתב השופט.

סוף דבר התביעה בעניין הדירה נדחתה, והאיש חויב ב-75 אלף שקל שכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובע: עו"ד אודל כהן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד עינבר לב

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.