היזמית גילתה שהכניסה לדירה שבקומה האחרונה בבניין חורגת לרכוש המשותף וצריך להרוס אותה כדי לבנות מעלית. בתחילה בעלי הדירה הסכימו תמורת הטבות אבל בהמשך הם התחרטו. בית המשפט הורה להם לעמוד בהתחייבות
בעלי דירה בבניין שעובר פרויקט תמ"א 38 בבת ים הסכימו שהיזמית תהרוס חלק ממבואת הכניסה לדירה שלהם שחורג לשטח המשותף, בתמורה להטבות. לאחר שהתחרטו הגישה נגדם היזמית תביעה וזכתה. בפסק הדין שניתן לאחרונה קבע השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב כי קידום פרויקט שנועד לחזק את הבניין מפני רעידות אדמה ולהגן על חיי הדיירים חשוב יותר מוויתור על שטח מצומצם שממילא לא שייך קניינית לבעלי הדירה.
ב-2012 חתמו דיירי הבניין שברחוב הנביאים בבת ים על הסכם תמ"א 38 עם היזמית "נכסי שירה עופר פזטל". לאחר שהתברר ששתי הדירות בקומה האחרונה חורגות לרכוש המשותף ואי אפשר יהיה לבנות מעלית מבלי להרוס את החריגה, הגיעה היזמית להסכמות עם בעליהן. סוכם שהיא תהרוס את הכניסות לדירות, תבנה אותן במיקום שונה ותעניק לבעליהן הטבות בשיפוץ בתמורה.
אלא שהפרויקט התעכב ובשלב מסוים היזמית נקלעה לקשיים ולהליכי חדלות פירעון. בהמשך, כשהפרויקט שוב חזר לדרך, בני זוג, בעלי אחת הדירות, הגיעו ליזמית עם דרישות להטבות ועבודות ייחודיות נוספות בדירתם.
לטענת היזמית, היא הסכימה לחלק מהן אבל הם דרשו עוד ועוד והיא לא נכנעה לסחטנות. בעקבות זאת, הם הודיעו שלא יאפשרו לה להרוס את החריגה, ובכך מנעו את הקמת המעלית וגרמו לעיכוב של הפרויקט כולו. בתביעה שהגישה נגדם היזמית ב-2019 באמצעות כונס הנכסים שמונה לה, היא דרשה להורות להם לפנות את השטח ולקיים את התחייבויותיהם.
בני הזוג טענו לעומת זאת כי רכשו את הדירה בתום לב ובמיטב כספם ללא הרחבות או חריגות, והיזמית מנסה לגרום להם לוותר על חלק ממנה בכוח.
עוד הם טענו כי ההסכמות המקוריות כבר לא רלוונטיות כיוון שהיזמית נעלמה למשך מספר שנים וכשצצה שוב ביצעה תוספות ושינויים בהסכמים, והתברר להם שהנזקים הצפויים לדירתם גדולים בהרבה ממה שסוכם במקור. בנסיבות אלה, יש לגבש הסכמות חדשות שכוללות גם פיצויים על הנזקים שנגרמו וייגרמו להם.
נזק זניח
השופט עדי הדר קבע כי אין ספק שהדירה של הנתבעים חורגת לרכוש המשותף, ולא ידוע מי אחראי לבנייה. עוד הוא קבע כי מחוות דעת מומחה עלה כי לנוכח המיקום של פיר המעלית אי אפשר לבנות בדירה השכנה כניסה עד שהחריגה בדירת הנתבעים תוסג לאחור.
השופט קבע כי מאחר שהנתבעים לא ביצעו את החריגה ייתכן שאפשר היה להשאיר אותה. אלא שבמקרה הזה הריסתה הכרחית לצורך השלמת פרויקט תמ"א 38, שמטרתו להגן על חיי הדיירים והאורחים מפני רעידות אדמה והתקפות טילים.
השופט הבהיר כי ההריסה אמנם תגרום לנתבעים חוסר נוחות אבל מדובר בנזק זניח ביחס לעובדה שמדובר בשטח שלא שייך להם קניינית ומנגד עומדת השלמת פרויקט תמ"א 38. עוד הוא קבע כי אי אפשר להמשיך לדחות את ההריסה בשל דרישת הנתבעים לפיצויים, כיוון שהדבר יגרום לפגיעה בבעלי הדירות האחרים שאישור האכלוס שלהם יתעכב. בתוך כך השופט הדגיש כי מי שמנהל היום את היזמית הוא כונס נכסים, שהתחייב להעניק לנתבעים את כל ההטבות שהובטחו.
לפיכך, השופט חייב את הנתבעים לסלק את ידם מהשטח החורג בתוך 30 ולשלם ליזמית הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 12,000 שקלים.
- לא צוינו בפסק הדין שמות עו"ד תמ"א 38
עו"ד אילן קרייטר עוסק בהתחדשות עירונית, תמ"א 38 ופינוי בינוי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין