מאחר שטיעוני הבעל אקוטיים לתביעת הגירושין הוחלט שעל אף הפגיעה המסוימת בפרטיותו של המאהב הנטען יש מקום להוצאת צווים למשרד הפנים כדי לבדוק האם עדותו כי לא נסע לחו"ל עם האישה נכונה.
בעל שהגיש תביעת גירושין בעילה של בגידה ביקש להוכיח אותה באמצעות צווי מידע על אודות גבר שלטענתו נסע עם אשתו לחדרי אירוח דיסקרטיים ברומניה. בית הדין הרבני האזורי סירב לכך אך בית הדין הרבני הגדול בירושלים קיבל לאחרונה את ערעורו של הבעל בחלקו, והורה על הוצאת צווים למשרד הפנים ולרשות שדות התעופה בנוגע למועדי היציאות והכניסות של האיש לישראל. הדיינים הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז-אילוז קבעו כי הצווים הכרחיים לחקר האמת ועל כן חשיבותם עולה על הפגיעה הזניחה בפרטיות האיש.
תביעת הגירושין הוגשה בשנה שעברה וכללה טענות קשות על אודות בגידותיה של האישה עם מאהב, שעמו אף נסעה לרומניה. אותו מאהב זומן לעדות אך הכחיש כי נסע עם האישה או כי שהה עמה, כטענת הבעל, ב"חדרי אירוח דיסקרטיים".
הבעל בתגובה ביקש מבית הדין להוציא צווים שיחשפו האם האיש יצא מישראל בתאריכים שבהם אשתו שהתה בחו"ל והאם שהה עמה באותם חדרי אירוח.
לאחר שבית הדין דחה את בקשתו, הגיש הבעל ערעור לבית הדין הגדול בטענה כי בלעדי הצווים לא יוכל להוכיח את עילת הגירושין – שיש לה השלכות הלכתיות וממוניות, שכן אם יתברר שאשתו בגדה בו יש לחייבה בגט ולשלול ממנה מזונות וכתובה.
מנגד טענה האישה כי מדובר בצווים שמיועדים לצד שלישי – שאינו חלק מהליכי הגירושין – ויש בכך משום פגיעה בפרטיותו.
להוציא את האמת לאור
הדיין שפירא כתב פסק דין ארוך ומנומק שבו וקבע כי המידע על יציאות המאהב הנטען מישראל, הכרחי לצורך הוצאת האמת לאור ונחיצותו גוברת על הפגיעה הקלה – אם בכלל – בפרטיותו, לנוכח העובדה שבעדותו הכחיש שנסע לרומניה במועדים הנטענים.
במצב כזה, הבהיר הדיין, אם עדותו נכונה הרי שלא ייחשף בפני הדין פרט שלא נאמר לו כבר, ואם עדותו הייתה שקרית הרי המידע יימנע מבית הדין להכריע בתביעה על סמך עדות שקר.
הדיין ציין עוד כי במקרה הנוכחי אין דרך אחרת לבירור האמת שהרי טענות בני הזוג סותרות: הבעל טוען כי הקשר של האישה עם המאהב החריב את הבית ואילו האישה והאיש מכחישים זאת. הדיין הדגיש כי הדבר הכרחי בפרט נוכח טענת האישה כי היא מעוניינת בשלום בית.
הדיין שפירא הוסיף כי בקשת האיש בכל הנוגע לצווים למשרד הפנים אף מתאפשרת לפי החריגים בחוק הגנת הפרטיות שכן היא נועדה להגן על עניין אישי קשר ולקיים חובות מוסריות וחברתיות. זאת, לנוכח העובדה כי יש השלכות הלכתיות, משפטיות וממוניות לבגידה.
הדיינים איגרא ולוז-אילוז הסכימו עם דברים אלה, ומשכך הורו על הוצאת הצווים המבוקשים למשרד הפנים ורשות שדות התעופה. באשר לצווים לחדרי האירוח, שחושפים מידע אינטימי יותר, נקבע כי בית הדין האזורי ישקול את הוצאתם לאחר קבלת המידע ממשרד הפנים, שהרי אם יתגלה כי המאהב לא שהה בחו"ל במועדים הרלוונטיים, אין בהם צורך.
עו"ד סופי ספקטור
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין