רוב האחריות לתאונת העבודה – שאירעה בבניין שטרם אוכלס – הוטלה על חברת הבנייה שהחזיקה בקרקע, ומקצתה על המעסיקה הישירה של הטכנאי – קבלנית משנה של חברת הלוויין.
בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה פיצויים של כ-220 אלף שקל לטכנאי בחברת "רוטל תשתיות" שהחליק ממדרגות בבניין לא גמור בזמן שהתקין בו תשתיות של YES. סגנית נשיא ביהמ"ש אילת דגן הטילה את מרב האחריות על חברת הבנייה "משה חדיף" שלא דאגה לפקח על האתר ולוודא שהוא בטיחותי. 20% אחריות הוטלו על המעסיקה "רוטל" שלא ביצעה בדיקת בטיחות לפני ששלחה את העובד להתקנה. התביעה נגד YES נדחתה לנוכח תנאי ההסכם בינה לבין המעסיקה.
התאונה אירעה ב-2014. הטכנאי (40) נשלח להתקין תשתיות לוויין בבניין בהקמה והחליק על מים שנקוו בחדר המדרגות. כתוצאה מהתאונה הוא נפגע בידו הימנית וכיום הוא מוגבל בתנועה.
את התביעה לפיצויים על נזקיו מתאונת העבודה הוא הגיש גם נגד המעסיקה שלו, נגד חברת די.בי.אס (YES) וחברת הבנייה. התובע טען כי רוטל ויס היו צריכות לוודא שאין באתר מכשולים ולהנהיג נוהל עבודה בנושא, ולגבי חברת הבנייה נטען כי היא לא פיקחה על האתר, לא דאגה לבטיחות המבקרים ולא טרחה להזהירו מפני הרטיבות.
הנתבעות חמקו מאחריות וניסו להטיל אותה אחת על השנייה ועל התובע שלטענתן לא נזהר.
המעסיקה טענה כי לא הייתה לה דרך לצפות את הרטיבות וכי לא הייתה לה שליטה על המקום. די.בי.אס טענה כי אין לה קשר לאירוע לנוכח ההסכם בינה לבין רוטל שמטיל עליה את האחריות לתאם את ההתקנה ולפקח על עובדיה, ואילו חברת הבנייה טענה כי שטיפת מדרגות אינה מפגע.
למה לא הזהירו?
השופטת דגן קבעה כי שלושת הגופים התרשלו אולם האחריות תתחלק בין חברת הבנייה לבין המעסיקה, שכן התקבלה טענת די.בי.אס, כי ההסכם בינה לבין המעסיקה מסיר את האחריות מעל כתפיה.
לגבי חברת הבנייה, השופטת האמינה לגרסת התובע לפיה המים הגיעו בהפתעה מבלי שראה אותם ומבלי שהיה במקום שילוט או מפקח שהזהיר אותו מפני סכנת ההחלקה, ועל כן נקבע כי היא הפרה את חובת הזהירות שלה כמי שהחזיקה במקרקעין במועד התאונה.
לגבי רוטל-המעסיקה נקבע כי כשלה כששלחה עובד לביצוע התקנה מבלי לבצע בדיקת בטיחות לאתר. השופטת קבעה כי מהעדויות בתיק ניכר כי שיטת העבודה שלה בהקשר זה הייתה לקויה כיוון שלא הנהיגה נוהל סביר בנושא. די היה, קבעה, בבדיקה פשוטה מול הקבלן בנוגע לסיכוני העבודה כדי לשקול אם לשלוח את התובע או לכל הפחות להזהירו מפני הסכנות.
בתוך כך השופטת דחתה את הניסיון להטיל על התובע – שהגיע בסך הכל לבצע את עבודתו – אשם תורם.
משכך נקבע כי חברת הבנייה תישא ב-80% מהפיצויים כיוון שלה הייתה שליטה על המקום ויכולת להזהיר ולמנוע את התאונה בשעת אמת, ואילו רוטל (וחברת הביטוח שלה מגדל) ב-20%.
לאחר בחינת נזקי התובע וקיזוז התגמולים שקיבל מביטוח לאומי נפסקו לו פיצויים של 178,492 שקלים על הפסדי שכר, כאב וסבל, עזרת צד שלישי וכו'. לסכום זה יתווספו החזר הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 41,767 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד יטח-וולוניץ ואח'
- ב"כ המעסיקה (רוטל): עו"ד ב. שוורץ
- ב"כ די.בי.אס: עורכי דין נזיקין ע. ניר ואח'
- ב"כ חברת הבנייה: עו"ד אגבריה ואח'
עו"ד יוסף גבאי
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין