מנהל החנות הוכר כנפגע עבודה: "חשיפה ממושכת לאסבסט"

חוו"ד רפואית הכירה בקשר שבין סרטן הלוע לתנאי העבודה "מחמת הספק". ביטוח לאומי טען שההיסוס מצדיק את דחיית התביעה, אך השופט הזכיר: "רפואה אינה מדע מדויק"

מנהל חנות ממתקים שלקה בסרטן הלוע הוכר לאחרונה, בבית הדין לעבודה בתל אביב, כנפגע עבודה. השופט תומר סילורה אימץ חוות דעת רפואית שקשרה "מחמת הספק" בין חשיפתו הממושכת של האיש לתקרת האסבסט של החנות – כמו גם לזפת, במסגרת עיסוקו הקודם כפועל איטום גגות – לבין המחלה. עמדת ביטוח לאומי שהססנות המומחה מלמדת על אי-נכונות מסקנותיו, נדחתה.

מדובר בבן 52 שעד לשנת 1999 עבד לסירוגין כפועל איטום גגות, תוך חשיפה לאדים ועשן רבים שעלו כתוצאה מחימום זפת, והפיכתה ממוצק לנוזל. בעשרים השנים האחרונות עובד האיש כמנהל ובעלים של חנות ממתקים, אשר תקרתה עשויה מאסבסט בלוי ומתפורר. במסגרת שני עיסוקיו עבד ללא אמצעי מיגון. בשלב מסוים אובחן, למרבה הצער, עם סרטן הגרון / הלוע האפי.

ביטוח לאומי דחה את תביעת העובד להכרה בסרטן כפגיעה בעבודה. במכתב הדחייה, מאוגוסט 2023, נרשם כי "מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי" בין תנאי העבודה למחלה, וכי זו "התפתחה על רק מצב תחלואתי טבעי". מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין באפריל 2024, ובמסגרת ההליך מונה, כמקובל, מומחה נייטראלי לבדיקת קשר אפשרי בין הסרטן לתנאי העבודה.

בחוות דעתו כתב המומחה שבשל חשיפת התובע לאסבסט משך שני עשורים, כמו גם לעשן ואדי זפת משך כחמש שנים, ללא שימוש באמצעי הגנה – הרי שהוא מכיר בקשר הסיבתי האמור "וזאת מחמת הספק". בשלב זה עתר מנהל החנות, כצפוי, לאמץ את מסקנות המומחה, בעוד ביטוח לאומי ביקש לדחות אותן - ואת התביעה בכללותה, כפועל יוצא מכך.

"ביטוי של זהירות בלבד"

במסגרת טיעוניו הדגיש המוסד את הלשון ההססנית כביכול בה נקט המומחה, "מחמת הספק", המצדיקה, כך לעמדתו, שלא להכיר בתובע כנפגע עבודה. "ההוכחה חייבת להיות ברורה ופוזיטיבית, לא מחמת הספק ולא בניסוח כגון 'לא ניתן לשלול'", טען הנתבע - אך השופט סילורה דחה אותו ואימץ את חוות הדעת הרפואית ככתבה וכלשונה.

"כידוע", כתב השופט, "מדע הרפואה הוא אינו מדע מדויק ולטעמנו המומחה קבע קיומו של קשר סיבתי, כאשר הביטוי 'מחמת הספק' הוא ביטוי של זהירות בלבד והדבר לא גורע מן המסקנה הכוללת לקיומו של קשר סיבתי". כך או כך, חידד, הפסיקה קובעת שקיומו של ספק בהליך ביטחון סוציאלי צריך להיזקף לטובת המבוטח, כאשר הדברים נכונים אף למקרה זה.

לגופו של עניין מצא השופט את חוות הדעת כעומדת במבחן הסבירות וההיגיון, מבלי שנמצאה סיבה כלשהי שלא לקבלה. צוין שהמומחה הכיר בקשר שבין חשיפת מנהל חנות הממתקים בהווה ופועל איטום הגגות בעבר לחומרים מזיקים במסגרת עבודותיו, לבין הסרטן ממנו סובל, וכי לתנאי העבודה השפעה משמעותית על ליקוייו. כמו כן, המומחה השיב עניינית לכל שאלות ההבהרה שהופנו אליו, והתייחס אליהן בפירוט רב.

אכן, הוזכר בשולי הדברים, בהתאם לפסיקה בית הדין אינו כבול לחוות דעת המומחה מטעמו, ואולם לדברי השופט - סטייה ממנה תיעשה רק במקרים שבהם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לעשות זאת, הצדקה שבמקרה זה, כאמור, לא נמצאה.

לפיכך השופט הכיר, על בסיס חוות דעת המומחה שמינה, במחלת הסרטן ממנה סובל מנהל חנות הממתקים, כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לאיש 5,000 שקל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובע: עו"ד איילה סויסה
• ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.