השופטת מיכל עמית-אניסמן התרשמה ממצבו הקשה של החייב ובאורח נדיר קיבלה את בקשתו להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות שלו מול הביטוח הלאומי.
בשנת 2000 פתח הביטוח הלאומי תיק הוצאה לפועל נגד אב לשבעה בדרישה לתשלום חוב מזונות. האב, שהתגרש מאמם של הילדים כשלוש שנים קודם לכן, לא שילם להם מזונות והביטוח הלאומי "נכנס בנעליו" ונשא במקומו בתשלום. במהלך השנים שחלפו החוב לביטוח הלאומי תפח והגיע לסכום של כ-385,000 שקל.
בשלב מסוים ולנוכח מצבו הכלכלי הקשה הופנה האב להליכי פשיטת רגל. בתחילת השנה הוא קיבל הפטר (פטור) מחובותיו על רקע נסיבותיו האישיות והעובדה שהוא "חי מן היד לפה" ומתרומות.
כחודש לאחר מכן ביקש האב להחיל את ההפטר על חובו היחיד – חוב המזונות לביטוח הלאומי.
הוא סיפר שכיום הוא בן 61, סובל משלל בעיות רפואיות ונפשיות ואף סבל בעבר מהתמכרות לסמים אך אינו מטופל כי אינו יכול לעמוד בהוצאות הנסיעה. עוד ציין האיש שכיום כל ילדיו בגירים.
עוד לדבריו, הוא מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של 2,162 שקל מקבצנות ומתרומות ואף לא יכול היה לעמוד בסכום החודשי הזעום שהוטל עליו לשלם לקופת פשיטת הרגל (100 שקל בחודש).
האיש הוסיף שמאז גירושיו מאשתו לפני כ-20 שנה משפחתו מתנכרת אליו ומזה כ-3 שנים אין לו מקום מגורים קבוע והוא ישן במקלטים או בשטחים ציבוריים.
הביטוח הלאומי מצדו התנגד לבקשה והדגיש מתן הפטר מחוב מזונות פוגע בהבטחת הקיום של הזכאים ועלול לעודד חייבים לא לשלם את החוב בידיעה שתשלומי המזונות ישולמו מכיסה העמוק של המדינה ושבבוא היום הם ממילא יקבלו הפטר.
לעומת זאת, הנאמן תמך בבקשת החייב וציין שמדובר באדם קשה יום, ללא נכסים וללא כושר השתכרות ממשי ושניכוי סכומים מקצבתו תפגע בזכותו לחיים בכבוד.
קיום בכבוד
השופטת מיכל עמית-אניסמן מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הבהירה שאמנם פקודת פשיטת הרגל קובעת שצו הפטר לא פוטר מחוב מזונות אך המחוקק העניק לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין זה, ובמקרים חריגים ניתן להעניק לחייב הפטר מלא או חלקי.
השופטת הזכירה גם שבאחרונה ניתנו מספר החלטות על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב המחילות את ההפטר על חוב המזונות במקרים של חייבים מעוטי יכולת שילדיהם בגרו.
ביחס למקרה הנוכחי השופטת ציינה שמדובר בחייב מבוגר, שמצבו הבריאותי אינו תקין ושסובל משלל בעיות נפשיות שאינן מטופלות בשל מצבו הכלכלי. עוד לדבריה, הכנסתו מהבטחת הכנסה נמוכה מאוד ולא סביר שתגדל בעתיד וכמו כן, מדובר בחוב המזונות ישן שעל פי פסיקת בית המשפט העליון "מאבד מאופיו המקורי ומתקרב במהותו לחוב כספי רגיל", בין היתר משום שילדי החייב כבר בגירים והוא אינו חייב עוד בסיפוק צרכי המחייה שלהם.
"יש לתת משקל גם לעובדה כי נוכח הכנסתו הנמוכה של החייב, המבוססת כולה על קצבאות המל"ל, אי מתן הפטר מחוב המזונות עלול לפגוע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד", סיכמה השופטת וקיבלה את בקשת החייב להחיל את ההפטר על חוב המזונות.
לא ניתן צו להוצאות.
- שומת ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורך דין שגיא אביר עוסק בפשיטת רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין