ביהמ"ש מצא מספר בעיות בהחלטת הוועדה: לא קיימה דיון רציני, החליטה בניגוד לדעת מומחה ואחד מחבריה היה בניגוד עניינים.
עיריית טבריה פרסמה מכרז לעבודות לחיזוק מבני חינוך מפני רעידות אדמה בשלושה מוסדות חינוך בעיר. שלוש חברות השתתפו במכרז, ולבסוף זכתה בו חברת "אלביליה חנן", בהיותה המציעה הזולה ביותר.
לייעוץ בענייני תאגידים:
עו"ד דיני תאגידים
אלביליה זכתה אף על פי שיועץ מקצועי שמונה על ידי מהנדס העיר סבר שההצעה שלה היא הצעה תכסיסנית או גרעונית, כלומר הצעה שבה תמחור מופחת שמעלה חשש שהמציעה לא תעמוד בהתחייבות ובדרישות המכרז.
כמו כן, בסוף הישיבה, אחד מחברי הוועדה פתאום ביקש לא להצביע בשל "ניגוד עניינים", מאחר שלפני הדיון פנה אליו מנהלה של אליבילה (לא ברור מה נאמר ביניהם), וגם מאחר שאותו חבר מקבל שירותי משרד עורכי דין מאותו משרד המייצג את אלבילה.
אלא שלאחר מכן, אותו חבר וועדה שינה את דעתו והחליט כן להצביע, מבלי לפרט את נימוקיו.
אחת החברות שלא זכתה הגישה בביהמ"ש לעניינים מנהליים בנצרת עתירה נגד המלצת ועדת המכרזים. היא טענה שיש לפסול את הצעתה של אלביליה כיוון שאין לה את הניסיון הדרוש, שהוצג כתנאי סף במכרז, ומשום שזכייתה נקבעה בניגוד לחוות דעתו של היועץ המקצועי.
העירייה טענה שהיא לא מחויבת לאמץ את חוות דעתו של היועץ ובשימוע שאליו זומנה אלביליה השתכנעה שזו תוכל לעמוד בהצעתה.
בנוגע להתנהלותו של חבר הוועדה, העירייה טענה כי מדובר ב"ניגוד עניינים תיאורטי או דחוק", שאינו פוסל את החלטת הוועדה.
גם אלביליה טענה כי היא עומדת בכל תנאי הסף, כולל הדרישה לניסיון קודם מתאים.
בנוסף, היא טענה שממילא היה מקום לפסול גם את הצעת העותרת לנוכח הפגמים שנפלו בערבותה.
לקונית ולא מנומקת
סגן הנשיא השופט בנימין ארבל תחילה התייחס לסוגיית ניגוד העניינים, וקבע כי "מקום בו חבר ועדת המכרזים עצמו סבר שהוא נתון בניגוד עניינים אשר מונע בעדו מלהשתתף בהצבעה, ואף על פי כן נטל חלק פעיל בדיוני הוועדה ובקבלת החלטתה - אין מנוס מלהורות על פסילתה של ההחלטה האמורה, ולו בשל החשש שניגוד העניינים האמור עלול לפגוע באמון הציבור."
בנוסף, השופט התרשם שוועדת המכרזים לא בדקה באופן רציני את ההצעה של אלביליה, וכי החשש והקשיים עליהם הצביע היועץ המקצועי לא זכו למענה מתאים. הוועדה קיימה דיון שטחי, נתנה החלטה לקונית ולא מנומקת, ולא ברור מה היו שיקוליה להכריז על הזכייה.
"מטעם זה, החלטתה של הוועדה אינה עומדת בסטנדרטיים המתבקשים והקבועים בחוק ובפסיקה לקבלת החלטה מנהלית ולטעמי היא אינה סבירה", כתב השופט.
עוד נקבע כי הצעתה של אלביליה אכן הייתה "תכסיסנית": המחירים הופחתו באורח בלי סביר וכנגדם הועלה מחירם של פריטים אחרים בשיעור בלתי סביר, ולכן הוועדה הייתה חייבת לפסול אותה.
לאחר מכן, השופט בדק את גם את הטענות בדבר פגמים בערבויות שהציגו שתי החברות הנוספות – שאחת מהן היא העותרת – והשתכנע שיש לפסול גם את הצעותיהן.
לפיכך נקבע שהחלטת ועדת המכרזים בטלה כולה. העירייה תשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד העותרת בסך 10,000 שקל. אלביליה תשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
"אין לי אלא להמליץ לעירייה להזדרז ולנקוט הליכי מכרז חדשים", חתם השופט את פסק הדין.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד רועי ויסמן עוסק בדיני תאגידים
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין