טכנאי קשר בצה"ל גילה בזמן השירות כי הוא חולה במלנומה. משרד הביטחון קבע שהחשיפה לשמש רק החמירה את המחלה שהייתה לחייל נטייה לחלות בה. אך ביהמ"ש חשב אחרת וקבע שהשירות גרם למחלה.
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל ערעור שהגיש חייל בשירות קבע על החלטת קצין התגמולים, שלפיה מחלת הסרטן מסוג מלנומה שממנה סבל הוחמרה בשירותו הצבאי ב-50%, אך לא נגרמה כתוצאה ממנו. השופט גיא שני קבע כי צה"ל לא התחשב ברגישותו של החייל לחשיפה לשמש, שהיא הגורם למחלתו. על כן, השופט הטיל על קצין התגמולים את מלוא האחריות לנזקי המערער.
החייל (37) התגייס ב-1999 ושובץ כטכנאי קשר במפקדת פיקוד העורף. לאחר שהשתחרר משירות חובה הוא המשיך לשרת כמדריך בקבע בבית הספר להדרכה.
לגרסת החייל, בעל עור רגיש לחשיפה לשמש, צה"ל לא סיפק לו כובע או קרם להגנה מפני השמש למרות שתפקידו כלל שמירות מרובות תחת השמש הקופחת. לדבריו, גם בשירות הקבע הוא נדרש לעבוד מחוץ למשרד מפעם לפעם בהתאם לצרכי המערכת.
במרץ 2014 הבחין החייל לראשונה בגוש בצווארו. כחודש לאחר מכן הוא כבר נותח ונמצא כי הוא חולה בסרטן מסוג מלנומה. החייל פנה לקצין התגמולים וטען שלקה במחלה בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בשירותו הצבאי. קצין התגמולים הסתמך על חוות דעת רפואית וקבע שהשירות אמנם החמיר את המחלה בשיעור של 50%, אך לא גרם להיווצרותה.
אלא שהחייל התעקש שהשירות הצבאי היא הגורם למלנומה, וביולי 2015 הוא ערער על ההחלטה. בערעורו הוא טען כי החשיפה המשמעותית ביותר לשמש בחייו הייתה במהלך השמירות שביצע בשירותו הצבאי, וצירף חוות דעת רפואית שמאשרת זאת. לשיטתו, הצבא היה מחויב לנקוט במשנה זהירות כלפיו לנוכח רגישותו לשמש.
מנגד, קצין התגמולים טען בין היתר כי חשיפתו של החייל לשמש נעשתה בעת שהיו קיימים אצלו גורמי סיכון נוספים דוגמת ריבוי נמשים ועור מסוג 2. לדבריו, מחקרים עדכניים רבים לא מצאו קשר בין נטייה לחלות במלנומה לבין חשיפה תעסוקתית לקרני השמש לה טוען החייל.
מועד ההתפרצות קובע
השופט שני בחן את מאזן ההסתברויות וההערכות הרפואיות וקבע שהמערער הצליח להוכיח שהחשיפה לשמש במהלך השירות הצבאי גרמה לו לחלות במלנומה, לאחר שהבהיר כי הוכח שהמערער נדרש לבצע שמירות רבות בשעות שבהן הקרינה חזקה.
השופט הדגיש שעל הצבא לקבל חייל כמו שהוא על מחלותיו הרדומות, נטיותיו התורשתיות והרגישויות הטבועות בו, ובמקרה שבו תנאי השירות גרמו להופעת מחלה שלא התפרצה לפני הגיוס – יש להכיר בשירות כגורם למחלה.
על כן, החלטת קצין התגמולים בוטלה ונפסק שהמחלה נגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי באופן שמשרד הביטחון אחראי למלוא הנזקים שנגרמו למערער.
קצין התגמולים חויב בתשלום מחצית מהוצאות חוות הדעת מטעם המערער ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 13586-07-15 ע.ש. נגד קצין התגמולים לחץ כאן
עו"ד יואב צח-וכס
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין