טעות של שוטרי תחנת קריית מלאכי באיתור כתובת הביאה לחיפוש בבית הלא נכון. אחד הדיירים ניסה למחות ונלקח מביתו באזיקים
בית המשפט קיבל לאחרונה תביעה שהגישו שלושה אחים ואמם נגד משטרת ישראל. הוא פסק לטובתם פיצוי גבוה במיוחד על התנהלות מטרידה ביותר של שוטרים. ב-2014 השוטרים התפרצו לבית המשפחה לבצע חיפוש אף שהכתובת בצו החיפוש הייתה של דירה סמוכה. אחד האחים אף נלקח אזוק לתחנת המשטרה לאחר שהביע מחאה וביקש לראות את הצו.
התובעים סיפרו כי באותו יום בסמוך לשעה 18:00 בערב הגיעו לביתם כמה שוטרים, רובם בבגדים אזרחיים.
למשמע דפיקות חזקות, פתח אחד התובעים את הדלת ומיד התפרצו השוטרים לבית והודיעו כי בכוונתם לערוך חיפוש. הוא ביקש מהם להציג לו את צו החיפוש אולם אלו סירבו בטענה כי יראו לו את הצו בהמשך. לנוכח תשובה זו הוא החליט ללכת למקום עבודתו כהרגלו ופנה לעבר הדלת. בנקודה זו אחז בו אחד השוטרים בחוזקה, דחף אותו לעבר הספה בסלון, ריתק אותו לספה, הניח את ברכו על בטנו ואזק את ידיו תוך שהוא אומר לו כי הוא "לא הולך לשום מקום".
לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד התובעים להציג להם את צו החיפוש, דרש אחד השוטרים להביא לו את הצו שהיה בניידת. משהובא הצו גילו כולם כי הכתובת המופיעה עליו אינה כתובתם של התובעים.
כשהבינו שטעו שחררו השוטרים את התובע מהאזיקים. עם זאת, לאחר שביקש מהם לצאת מהבית הם החליטו לעצור אותו בכל זאת בעילה של ״תקיפת שוטרים״. הוא הוצא מהדירה אזוק, מבוזה ומושפל.
בתחנת המשטרה הוא הושאר אזוק בידיו וברגליו במשך כ-4 שעות ואף בוצע על גופו חיפוש כשהוא עירום, ורק לאחר חקירה שוחרר מחוסר ראיות.
המשטרה טענה כי מדובר ב״טעות מצערת״ בתום לב. לדבריה, עם כניסתם לדירה הזדהו השוטרים והציגו את צו החיפוש אך התובע מיד פתח בצעקות ובקללות וניסה להדוף את השוטרים מחוץ לדירה ולכן נאזק.
התנהגות מדירה שינה
השופט עידו כפכפי מבית משפט השלום באשקלון התקשה לקבל את טענת המשטרה כי מדובר בטעות שאינה מגיעה לכדי רשלנות.
הוא הבהיר לנתבעת כי כאשר בית משפט מאשר צו חיפוש נשען הוא באופן מוחלט על מיקום ביצוע החיפוש לפי בקשת המשטרה. ״לאור הפגיעה המהותית של צו חיפוש בפרטיותו של אדם, נדרשות בדיקות קפדניות כדי לוודא כי הצו מבוצע במקום אליו הוא מיועד״, כתבה.
הוא ציין שמחומר הראיות עולה שהשוטרים ביצעו בדיקה שטחית בלבד כדי לוודא היכן יש לבצע את החיפוש ולא כפי שהיה מצופה מפעולה מבצעית מעין זו.
השופט הוסיף כי אילו השוטרים היו מציגים למשפחה את צו החיפוש בטרם התפרצו לבית, העימות היה נמנע.
זאת ועוד, התובע באופן אינטואיטיבי הבין כי אם מבוצע חיפוש לא חוקי בביתו, אין עילה לעכבו או לתת לו הוראות. בנסיבות אלו לא היה בסיס לעיכובו או מעצרו עקב כך שלא נשמע להוראות השוטר להישאר במקום.
השופט סיכם כי ״התנהגות המשטרה במקרה הנדון צריכה להדיר שינה מכל אזרח, אשר בכל רגע עלול שוטר לדפוק בטעות על דלתו, ולאחר שיביע מחאה כי הגיעו לביתו, ויבקש באופן לא מנומס לראות צו חיפוש, ימצא עצמו אזוק ועצור בסלון ביתו״.
בסופו של דבר חויבה המשטרה לפצות את התובעים ב-65,000 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 15,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד תומר מרשה (מטעם עמותת טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה)
- ב״כ הנתבעת: פרקליטות מחוז דרום – אזרחי
עו״ד נירה בן דוד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין