חייב ויתר על ירושה. השופט: "זו לא הברחת נכסים"

נאמן בהליך חדלות פירעון דרש לבטל את הסתלקות החייב מזכויות שהותיר אביו המנוח בחצי דירה בחולון. נקבע שההסתלקות נעשתה יותר מ-7 שנים לפני פתיחת ההליכים והחוק לא מאפשר לבטלה

שופט בית משפט השלום בתל אביב, רונן אילן, דחה לאחרונה בקשה של נאמן בחדלות פירעון לבטל הסתלקות של חייב מעיזבון אביו המנוח לטובת אימו. נטען כי החייב ויתר על זכויות במחצית דירה בחולון בזמן שכבר היה שקוע בחובות, במטרה למנוע מנושיו את האפשרות לממש אותה. אלא שהשופט לא השתכנע שמדובר בחוסר תום לב. הוא הבהיר כי בכל מקרה לא ניתן לבטל את ההסתלקות שנעשתה יותר מ-7 שנים לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון.

ההליך נפתח ביולי 2020 לבקשת החייב. באוקטובר אותה שנה ניתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

הנאמן שמונה במסגרת ההליך הגיש בקשה לצו המורה על ביטול הסתלקות של החייב מירושת אביו, ולצו מניעה שיאסור על ביצוע כל עסקה או העברת זכויות בדירת המגורים שנכללת בעיזבון.

האב היה בעלים של מחצית הזכויות בדירה, ולאחר שנפטר, החייב הסתלק מעיזבונו לטובת אימו והזכויות בדירה נרשמו על שמה.

הנאמן טען שבעת ההסתלקות החייב כבר היה שקוע בחובות והמהלך נעשה במטרה להבריח את הדירה מנושיו ולמנוע מהם את האפשרות להיפרע באמצעותה.

החייב התנגד לבקשה. הוא הסביר כי הוויתור על הדירה נעשה מתוך דאגה כנה לאימו שמתגוררת בה. לטענתו, באותה העת חובותיו היו זעירים, לא התנהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל ולא עברה בראשו המחשבה להבריח נכסים.

עוד טען החייב כי ההסתלקות נעשתה בסמוך לפטירת אביו, לפני למעלה מ-7 שנים מיום פתיחת הליכי חדלות הפירעון, ולכן לפי החוק לא ניתן לבטל את הפעולה.

הנאמן טען לעומת זאת שהזכויות בדירה נרשמו על שם האם רק באוקטובר 2013 וההליך כאמור נפתח ביולי 2020, כך שלא חלפו 7 שנים.

הממונה על חדלות פירעון הסכים עם עמדת החייב וטען כי המועד הקובע לפעולת ההסתלקות הוא המועד שבו ניתנה הודעת החייב על ההסתלקות, ולא מועד רישום הזכויות בפועל על שם האם שנעשה בשלב מאוחר יותר.

המועד הקובע

השופט אילן הסביר שחוק חדלות פירעון מאפשר לנאמן להגדיל את נכסי קופת הנשייה באמצעות ביטול פעולה שגורעת ממנה נכסים. מדובר בפעולות שעשה חייב מתוך כוונה להבריח נכסים ובתנאי שהן נעשו ב-7 השנים שלפני פתיחת הליך חדלות הפירעון.

השופט קבע שלפי חוק הירושה, התקנות והפסיקה, פעולת ההסתלקות מושלמת בהודעה בכתב לבית המשפט. כלומר, מועד העברת הזכויות לאם אינו רלוונטי והסתלקות החייב מהעיזבון נעשתה למעלה מ-7 שנים לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון, ולפי החוק לא ניתן לבטלה.

מעבר לכך, הוסיף השופט כי בזמן ההסתלקות לא נוהלו נגד החייב הליכי גבייה, וגם אחיו ואחותו של החייב הסתלקו מהעיזבון יחד איתו, מה שמעלה ספק גדול אם היא נעשתה שלא בתום לב מתוך כוונה להברחת נכסים.

לא נפסקו הוצאות.

• שמות באי כוח הצדדים לא אוזכרו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין