חולה סופנית הורישה דירה לעמותה – אחיה תבעו חצי מיליון ש׳ מעורך דינה

שני האחים טענו שעורך הדין התרשל ופעל בניגוד עניינים כשערך לאחותם צוואה בה הורישה את דירתה לעמותת ״תנו לחיות לחיות״ בניגוד להסכם עימם. בית המשפט קבע שהם לא הוכיחו את הטענות החמורות

השופט עדי הדר דחה לאחרונה תביעה בסך 577,366 שקל שהגישו יורשים נגד עורך דין שאישר את צוואת אחותם שלפיה עמותת תנו לחיות לחיות יורשת את כל עיזבונה. האחים, שהצליחו בסופו של דבר לבטל את הענקת הדירה לעמותה, טענו שהנתבע התרשל וצריך לפצות אותם על ההפסדים שנגרמו להם בגין ההליכים המשפטיים. השופט קבע שאין קשר סיבתי בין התנהלות הנתבע לבין הנזקים הנטענים.

התובעים סיפרו שאחותם הלכה לעולמה ב-2013 כתוצאה ממחלה סופנית, מבלי שהתחתנה ומבלי שהיו לה ילדים. הם ציינו כי במסגרת הליך קודם בית המשפט למשפחה ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה לפיו הם וויתרו לאחותם המנוחה על דירה בתל אביב וכ-100,000 דולר שהורישה אמם. הוויתור היה כפוף להוראה בהסכם שלפיה אם לאחותם לא יהיו בעל או צאצאים יועברו הדירה והכספים שיוותרו חזרה אליהם, בעת פטירתה.

לדבריהם, לאחר מותה של אחותם התברר להם לתדהמתם שהנתבע אישר צוואה שכתבה האחות ולפיה כל רכושה הוקנה לעמותת "תנו לחיות לחיות״, בניגוד להסכם. 

הם הוסיפו כי תדהמתם הייתה כפולה לנוכח העובדה שהנתבע היה עורך הדין שמונה לנהל את הרכוש שקיבלה האחות על פי הסכם הפשרה.

לטענתם, מלבד התעלמותו של הנתבע מההסכם, הוא ניצל את מצבה הסופני של אחותם וגרם לה לחתום על צוואה לטובת עמותה שהעסיקה אותו כעורך דין. 

הם הוסיפו כי בסופו של דבר הגישו התנגדות לצוואה ובית המשפט למשפחה בתל אביב קבע שלנוכח ההסכם האחות לא הייתה רשאית לצוות את רכושה לעמותה למעט סכום של 20,000 דולר.

לטענת התובעים, בעקבות התנהלות הנתבע הם נגררו להליכים משפטיים שנמשכו מעל 5 שנים ונגרמו להם הפסדים של מעל חצי מיליון שקל. 

הנתבע טען מנגד כי עם מינויו למנהל הקרן שהוקמה על שם האחות בהתאם להסכם הפשרה קיבל לידיו רק את העמוד הראשון של ההסכם ולא היה מודע לתוכנו. הוא הוסיף כי האחות פנתה אליו שיערוך את הצוואה והדגישה כי היא מעוניינת שהתובעים לא יהיו זכאים לקבל משהו מרכושה.

לטענת הנתבע, האחות היא שבחרה את העמותה ואין לו כל קשר אליה. 

טעות בשיקל דעת

השופט עדי הדר מבית משפט השלום בתל אביב קבע שגרסת הנתבע שלפיה קיבל רק את העמוד הראשון של ההסכם לא נסתרה. מעיון בעמוד זה עולה כי הוא אינו נוגע לאיסור על הקניית הדירה לאחר.

השופט הוסיף שהתובעים לא הוכיחו את האשמותיהם החמורות שלפיהן הנתבע קשר קשר של קנוניה עם עמותת תנו לחיות לחיות כדי לאלץ את האחות להוריש לה את רכושה. 

הוא כתב כי מחומר הראיות עלה שלא נפל רבב בתום ליבו של הנתבע, ולא היה בסיס להשחרת שמו וכל שהוכח לכאורה הוא טעות בשיקול הדעת, כאשר הנתבע לא פעל לעיין במלוא הסכם הפשרה, כאשר מונה כמנהל הקרן. 

השופט הוסיף שהתובעים עצמם הסתירו מבית המשפט עובדה מהותית שלפיה על הדירה נרשמה הערת אזהרה לטובתם אך היא נמחקה בהסכמתם שנתיים לאחר מכן, מה שאפשר הלכה למעשה את אישור הצוואה. 

בסיכומו של דבר דחה השופט את התביעה וחייב את התובעים בשכ״ט עו״ד בסך 7,500 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין