ביקש להפחית את המזונות שמשלם לילדיו ונדחה: אין כל סיבה

האב לא הוכיח שמצבו הכלכלי הורע, ובית המשפט התרשם כי מצבם הכלכלי של שני ההורים צפוי להשתפר עקב מכירת נכס שבבעלותם

שופטת בית המשפט למשפחה בחדרה, יפעת שקדי שץ, דחתה לאחרונה בקשה של אב להפחתת מזונות ילדים. בהסכם הגירושים נקבע שהאב ישלם לאם מזונות חודשיים עבור שלושת ילדיהם המשותפים. שנתיים בלבד לאחר מכן הוא הגיש את התביעה בטענה שפוטר עקב משבר הקורונה ומצבו הכלכלי הורע בעוד שמצבה הכלכלי של האישה השתפר. נקבע שהוא לא הוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוגע למצבו הכלכלי. עוד נלקח בחשבון שהבת הבכורה הפכה לבגירה וממילא המזונות בגינה הופחתו לפי ההסכם ובנוסף, הצדדים עתידים לקבל סכומים משמעותיים ממכירת נכס מקרקעין שבבעלותם כך שמצבם הכלכלי צפוי להשתפר.

הצדדים נישאו בשת 2002 ונולדו להם שלושה ילדים, כיום שניים מהם קטינים (בני 10 ו-16) ואחת בגירה (19). ב-2018 חתמו ההורים על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין, בו נקבע בין היתר שהאיש ישלם לאישה מזונות חודשיים בסך 1,300 שקל עבור כל ילד, אשר יופחתו ב-23% כאשר יגיע כל אחד מהם לגיל 18.

בתביעה שהגיש האיש שנתיים לאחר מכן הוא טען כי חל שינוי נסיבות שמצדיק להפחית את המזונות. לדבריו, הוא פוטר מעבודתו עקב משבר הקורונה וחי על קצבת אבטלה של 8,000 שקל בעוד שלפני הפיטורים הרוויח 10,000 שקל בחודש. לכן, מצבו הכלכלי הדרדר הוא שקוע בהלוואות. לעומת זאת, טען, מצבה הכלכלי של האישה השתפר לאחר שפתחה עסק עצמאי רווחי בעל שם ומוניטין שמניב לה הכנסות של קרוב ל-50,000 שקל בחודש. לטענתו,יש לחשב את המזונות לפי הלכת בע"מ 919/15 שקובעת כי צרכי קטינים מעל גיל 6 יחולקו בין ההורים בהתייחס להכנסות של כל אחד מהם.

האישה התנגדה להפחתה וטענה שהאיש אומנם מקבל אבטלה, אך הוא קיבל גם מספר מענקים יפים מביטוח לאומי ויש לו הכנסה נוספת מדמי שכירות. לדבריה, כשנה לפני הגשת התביעה הפסיקה לעבוד לאחר לידה. מאז היא לא חזרה למעגל העבודה, מתקיימת מהכנסות דלות מעסק ביתי ודמי אבטלה ויש לה הלוואה של 100,000 שלקחה לצורך הקמת העסק. בנוסף, בן זוגה הנוכחי נכנס לחדלות פירעון.

לא הוכיח שינוי מהותי

השופטת שקדי שץ דחתה את טענות האיש. היא הסבירה שהפחתת מזונות ילדים שנקבעו בהסכם תיעשה רק כאשר הוכח כי התרחש שינוי נסיבות מהותי וקיצוני.

לאחר שבחנה השופטת את הכנסותיו של האיש בזמן החתימה על ההסכם ובזמן הגשת התביעה, באמצעות דפי החשבון, תלושי השכר, הפקדות שבוצעו לחשבונו, קבעה שלא מדובר בשינוי מהותי.

השופטת לקחה גם בחשבון שהבת הבכורה הפכה בגירה כך שבכל מקרה בעניינה המזונות הופחתו, ולאחרונה התקבלה החלטה המאשרת את מכירת בית המגורים של הצדדים בגובה 3,800,000 שקל כך שגם לאחר כיסוי הוצאות המכירה והמשכנתה, תיוותר יתרה מכובדת שתשפר את מצבם הכלכלי.

בנוגע למצבה הכלכלי של האישה, נקבע שהוא לא השתפר באופן משמעותי מאז חתמו הצדדים על הסכם הגירושים.

בנוסף דחתה השופטת את טענת האיש להחלת הלכת בע"מ 919/15. היא ציינה שיישום העיקרון שנקבע שם ייעשה במקרה של הסדרי שהות שווים, מה שלא מתרחש במקרה זה שכן בשנתיים האחרונות לא מתקיים קשר בין האב לבין הילדים והם לא שוהים אצלו בכלל.

לפיכך נקבע שאין הצדקה להפחתה והאיש חויב בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.

• ב"כ האיש: עו"ד נאטור אמיר ואח'
• ב"כ האישה: עו"ד טלי רונן ואח'

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין