בית הדין לעבודה קבע ש"אחוזת פולג" לא הראתה נימוק ענייני ומשכנע לפיטורי אשת המכירות המוערכת אחרי שמונה שנות עבודה מסורות, מלבד הגיל שלה
אשת מכירות בדיור מוגן שפוטרה כפסע לפני גיל הפרישה תפוצה ב-116,000 שקל – כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. פחות משנה לאחר חילופי תפקידים בצמרת ההנהלה הוזמנה העובדת לשיחת שימוע, שלאחריה פוטרה אחרי שמונה שנות עבודה. השופטת אסנת רובוביץ-ברכש קבעה שהחברה לא הוכיחה שפיטרה את העובדת מסיבה אחרת שאינה גילה המבוגר.
באוגוסט 2011 החלה התובעת, היום כבת 64, לעבוד כאשת מכירות ב"אחוזת פולג" – חברה המפעילה בית דיור מוגן יוקרתי בקיבוץ תל יצחק, המשויך לרשת "אחוזות רובינשטיין". באפריל 2018 מנכ"לית החברה והמנהלת הישירה של התובעת הוחלפו. פחות משנה לאחר מכן, בפברואר 2019, הוזמנה העובדת לשימוע לפני פיטורים.
בזימון לשימוע נכתב בלשון כללית כי "הנהלת האחוזה שוקלת את המשך העסקתך בחברה, וזאת בשל חוסר שביעות מהתנהלותך המקצועית, אשר אינה תואמת את רמת העבודה ואת הסטנדרטים הנדרשים ממך באחוזה". ארבעה ימים לאחר השימוע העובדת פוטרה, בגיל 60. מכאן התביעה שהוגשה לבית הדין במאי 2020.
לטענת העובדת היא הופתעה מאוד מהזימון לשימוע, שכן לא קדמה לו שיחת נזיפה כלשהי. ההיפך, לטענתה היא תכננה באותו זמן לבקש העלאת שכר. לשיטתה פיטוריה נעשו כחלק מתהליך כולל של ההנהלה החדשה להצערת גיל עובדי החברה.
בנסיבות אלה, טענה העובדת, פיטוריה נעשו תוך הפלייתה מחמת גיל והיא זכאית לפיצוי בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
החברה מנגד דחתה בשתי ידיים את טענות העובדת. לדבריה, הפיטורים נעשו בגלל התנהלות בלתי תקינה של העובדת והפגנת חוסר לויאליות כלפי המנהלת החדשה שלה. לגרסתה מדובר בפיטורים מטעמים ענייניים ולא בהפליה.
אפילו לא קיבלה צ'אנס
השופטת רובוביץ-ברכש הסבירה שעל מנת שתתקבל טענת הפליה מחמת גיל, נדרשת העובדת להראות ראשית ראיה לכך שלא הייתה סיבה אחרת לפטרה מלבד גילה המבוגר. לאחר מכן עובר הנטל לכתפי החברה להוכיח שלא הייתה הפליה.
במקרה זה, קבעה השופטת, העובדת עמדה בנטל הראשוני להוכיח שפיטוריה היו סתמיים, והראתה שבזמן אמת החברה לא גילתה חוסר שביעות רצון מעבודתה. אדרבה, נתוני המכירות של התובעת היו מרשימים כאשר לפי עדותה שלא נסתרה – היא ביצעה בשנה אחת 7 עסקאות מכירה מתוך 11, וכל זאת כשהיא עובדת במשרה חלקית.
לאור זאת קבעה השופטת שהנטל להוכחת אי הפליה עובר לכתפי החברה, אלא שהיא נכשלה בהרמתו. ממסכת הראיות עלה שבמחלקת המכירות בחברה לא נותר אפילו עובד מבוגר אחד. בהקשר זה השופטת קיבלה את גרסת העובדת לפיה אחרי כניסת המנכ"לית החדשה פוטרו בזה אחר זה תשעה עובדים מבוגרים.
השופטת הוסיפה שהחברה אפילו לא שעתה לבקשת העובדת בשימוע, לקבל תקופת ניסיון על מנת להוכיח את עצמה. החברה איתרה אנשי מכירות חדשים עוד לפני שפיטורי התובעת נכנסו לתוקף.
בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהעובדת הופלתה מחמת גיל ולכן היא זכאית לפיצוי כספי. יחד עם זכויות סוציאליות נוספות שנפסקו לטובתה, קבעה השופטת שהיא תפוצה ב-95,924 שקל. כמו כן, החברה חויבה לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.
- ב"כ העובדת: עו"ד אמנון רובינזון
- ב"כ החברה: עו"ד משה מאיר
עו"ד רלי ארביב
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין