מאת: עו"ד אושר בן עזרי
לפסק הדין בעניין טלראן נ' צ'רלטון
חברה שמכרה כרטיסים לפיצוח הקידוד של שידורי הלווין בתקופת מונדיאל 2006 לא תשלם פיצויים לחברת צ'רלטון, שרכשה את זכות השידורים של המשחקים. השופטים אמנם סבורים שיש במעשה משום הפרת זכויות, אולם החוק לא מעודכן.
בעוד עולם הספורט ממתין בקוצר רוח למונדיאל שיערך בשנה הבאה בברזיל, בבית המשפט העליון בירושלים התקבל סוף סוף פסק דין הקשור במונדיאל שנערך לפני שבע שנים בגרמניה: בשנת 2006 רכשה חברת צ'רלטון מפיפ"א את הזכויות הבלעדיות לשדר בישראל את משחקי אליפות העולם בכדורגל, שנערכו באותה שנה בגרמניה.
צ'רלטון גילתה אז כי חברת טלראן תקשורת מכרה כרטיסים שאפשרו לרוכשיהם לצפות בשידורי המונדיאל ברשתות זרות, בדרך של פענוח שידורי הלוויין המקודדים של אותן תחנות.
בשנת 2007 הגישה צ'רלטון תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וטענה, כי מאחר שצ'רלטון רכשה מפיפ"א את הזכויות הבלעדיות לשידור המשחקים בישראל, הרי שרשתות הטלוויזיה הזרות קידדו בכוונה תחילה את שידוריהן, על מנת שלא ניתן יהיה לצפות במשחקים המשודרים על ידן בישראל.
עוד טענה, כי עצם הפצת הכרטיסים המפענחים על ידי טלראן מהווה הפרה ישירה, עקיפה או תורמת של זכות היוצרים שלה בשידורים.
צ'רלטון עתרה אז לפיצוי בסך של 3.750 מיליון שקל, שבשלב מאוחר יותר הופחת ל- 2.5 מיליון שקל.
טלראן, הגיבה לתביעה, בין השאר, בטענה שהכרטיסים שמכרה אינם אלא אמצעי טכני גרידא לקליטת שידורים. לטענתה, אין במכירת הכרטיסים כשלעצמה משום הפרה של זכויות היוצרים של צ'רלטון.
בשנת 2011 קיבל בית המשפט המחוזי את תביעתה של צ'רלטון. בפסק הדין נכתב, כי מאחר וטלראן מכרה ביודעין את מפענחי השידורים בשעה שידעה שצ'רלטון מחזיקה בזכות הבלעדית לשידור משחקי המונדיאל בישראל, הרי שהיא הפרה באופן אקטיבי את זכויותיה של צ'רלטון. בית המשפט המחוזי חייב את טלראן לשלם לצ'רלטון פיצוי בשיעור 1.250 מיליון שקל.
שני הצדדים ערערו על פסק הדין, וביום ב' האחרון, ה-2 בספטמבר, ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בנושא.
איסור על עקיפת אמצעי הגנה טכנולוגיים: ישראל לא מעודכנת
בית המשפט העליון דן, לראשונה בישראל, בשאלת המשמעות המשפטית של עקיפת אמצעי הגנה טכנולוגיים על יצירות מוגנות על פי החוק הישראלי. אמצעים טכנולוגיים אלה - כגון קידוד שידורי לוויין - ננקטים ע"י בעלי הזכויות ביצירות על מנת למנוע העתקה של החומר המוגן.
בית המשפט בפסיקתו היה ער לעובדה, כי עם אמצעי ההגנה הטכנולוגיים באו לעולם גם אמצעי הפיצוח הטכנולוגיים, שנועדו לעקוף את ההגנות, והשאלה שבחן היא, האם אמצעי ההגנה עצמם מוגנים בזכות יוצרים.
השופטים אליקים רובינשטיין, יצחק עמית וצבי זילברטל ציינו, כי בארצות הברית ובמדינות רבות באירופה נקבע בחוק איסור על עקיפת אמצעי הגנה טכנולוגיים. בישראל, לעומת זאת, נמצא כי המחוקק בחר שלא להגדיר את עקיפת אמצעי ההגנה הטכנולוגיים כהפרה של זכות יוצרים.
לפיכך, קיבל בית המשפט העליון את ערעורה של טלראן וקבע כי אין לראות בה כמי שהפרה את זכות היוצרים של צ'רלטון. הואיל וטלראן לא העבירה, העתיקה או הפיצה בעצמה את שידורי המונדיאל בישראל, הרי שלא ביצעה הפרה ישירה של זכות היוצרים של צ'רלטון.
הרשתות הזרות שידרו את שידוריהם המקודדים כדין מבלי שהפרו זכות כלשהי ואילו הצופים אשר רכשו את הכרטיסים מטלראן לא ביצעו מעשה שיש בו משום הפרת זכויותיה של צ'רלטון. מאחר ולא הרשתות הזרות ולא הצופים הפרו את זכות היוצרים של צ'רלטון, הרי שלא ניתן לחייב את טלראן בהפרה עקיפה או תורמת.
פסק הדין של העליון הפך את פסק הדין של המחוזי, אולם שלושת השופטים הביעו את מורת רוחם מן המצב החוקי הקיים וקראו למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה.
לאור הנסיבות, הסיפור טרם הגיע אל קיצו: בית המשפט העליון החזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שהאחרון ידון בשאלה, האם עומדות לזכות צ'רלטון עילות אחרות לתביעת טלראן בגין מכירת הכרטיסים. אפשר להניח, שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.
הביקורת הובילה לחקיקה
בימים אלה ממש נמצא משרד המשפטים בהליכים להגשת הצעת חוק לענין אמצעי הגנה טכנולוגיים - ההגנה על מנגנוני ההגנה הטכנולוגיים באמצעות זכות היוצרים זכתה ללא מעט ביקורות בעולם המשפט, ולפיכך טוב עשה בית המשפט העליון כשבחר שלא לשים עצמו במקום המחוקק ואיפשר לו להשלים את מלאכתו בענין זה.
שופטי בית המשפט העליון אמנם הביעו את מורת רוחם מן התוצאה, אולם המענה לעוול שנגרם לצ'רלטון אינו בתחום זכות היוצרים, ויתכן כי עליה להתמקד בעילות אחרות מן הדין הכללי, כגון עשיית עושר ולא במשפט או גרם הפרת חוזה.
* הכותב הוא עו"ד העוסק בזכויות יוצרים, דיני תקשורת ואינטרנט.
לפסק הדין בעניין טלראן נ' צ'רלטון
למדור: קניין רוחני
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
ht
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.