מאת: עו"ד נדב ארגוב
האם ייתכן שניצולי שואה רבים כלל לא יודעים כיצד לממש את זכויותיהם? עו"ד נדב ארגוב מונה את החוקים המסדירים את זכויות הניצולים ואת הצעדים שיש לנקוט בדרך לפיצויים.
הסכם השילומים שנחתם בין ישראל לגרמניה ב-1952 קבע בין היתר, את שיעורי הפיצוי להם זכאים ניצולי השואה. על פי ההסכם, חלק מניצולי השואה זכאים לפיצוי ישיר מגרמניה (מה שידוע בשם "רנטות" או "שילומים") וחלקם מקבלים את הפיצוי מהמדינה.
ברבות השנים שחלפו, הסתבר כי הגדרותיו של הסכם השילומים מונעות מניצולי שואה רבים את הזכות לפיצוי. זאת, כיוון שבהסכם השילומים הוגדרו "יוצאי שואה" אך ורק מי ששהו במחנות ריכוז והשמדה, גטאות או שהוכח כי נאלצו לחיות בסתר.
משכך, נעשו מספר צעדים להרחבת ההגדרה של ניצולי השואה הן בהסכם עצמו והן בחוק. כך, למשל, כיום נחשבים לניצולי שואה גם מי שסבלו מאלימות ומרדיפות הנאצים אף אם לא היו בגטאות, וכן מי שחיו תחת הכיבוש הנאצי במדינות אירופה ונאלצו לברוח.
ישנם שלושה חוקים המסדירים את זכויותיהם של ניצולי השואה בישראל: חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז -1957; חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954 וחוק ההטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007.
חוקים אלו מזכים את ניצולי השואה בגמלות חודשיות עקב נכות ופגיעות פיזיות שנגרמו בידי הצורר הנאצי וכן לגמלות מוגדלות במקרה של נזקקות כלכלית.
החיקוקים והתקנות שפורסמו בהסתמך עליהם מעניקים לניצולים מספר הטבות נוספות, כגון: דמי הבראה שנתיים, הלוואות בתנאים מועדפים, מענק ביגוד, דמי נסיעה, מענק מצבה, פטור מאגרת טלוויזיה, השתתפות בשכר דירה מטעם משרד השיכון, החזרי מע"מ ומס קניה על מוצרים חשמליים נבחרים והחזרים בגין רכישת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות.
על אף מערך חקיקה זה, עולה כי ניצולי שואה רבים נותרים בחוסר כל. בשנה האחרונה גבר השיח הציבורי אודות זכויותיהם וזאת לנוכח הפרסומים הרבים על מצבם החמור של רבים מהניצולים החיים בישראל.
הלחץ הציבורי והתקשרותי אכן הוביל למספר החלטות ממשלה על הגדלת הסיוע לניצולי השואה. חלקן נותר בשלב זה "על הנייר" ומיועד להשתלם לניצולי השואה בשנים הבאות (יצוין בהקשר זה שהגיל הממוצע של ניצולי השואה עומד היום על 85).
עם זאת, יש לציין, כי גובה הקצבה החודשית המקסימלית לניצול שואה על פי חוק הטבות לניצולי שואה הוגדלה משמעותית.
הטיפול בתביעות ניצולי שואה
הגוף המרכז את הטיפול מטעם ממשלת ישראל בניצולי השואה הינה הרשות לזכויות ניצולי השואה, שבמשרד האוצר ולשם יש להגיש תביעות להכרה כניצולי שואה לשם קבלת זכויות כספיות ואחרות בגין רדיפות הנאצים.
כן מומלץ לניצולי שואה, המקבלים קצבה על פי חוק ההטבות לניצולי שואה, לבדוק אם הם זכאים להגדלת גובהה בהתאם לתיקון החוק שבוצע השנה.
במישור הפרטי, ישנן עמותות רבות הפועלות לסייע לניצולי שואה הן בדמות סיוע מסוגים שונים והן בליווי הניצולים אל מול הרשות.
מאחר שפעמים רבות ההתנהלות מול הרשויות בעניין זה סבוכה למדי, מומלץ להיעזר בעורכי דין, בעיקר כשמדבור בתביעות בעלות השלכות כספיות משמעותיות. העלות של שכירת עורך הדין, יש לציין, היא סבירה לחלוטין, כיוון שבחוק נקבעו תעריפים מקסימליים לשכר הטרחה.
אם תביעה להכרה כניצול שואה או להטבות מכח הכרה זו נדחית, ניתן לערור עליה לוועדת ערר מיוחדת בראשות שופט. ככל שהערר נדחה, ניתן לערער עליו לבית המשפט המחוזי.
*עו"ד נדב ארגוב עוסק במשפט אזרחי-מסחרי ובמשפט ציבורי- מנהלי ומשמש כיועץ משפטי לארגונים וגופים שונים, העוסקים בחינוך, תרבות, התיישבות והגנה על קבוצות מוחלשות.
**המוצג בכתבה זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.