"מחדל של ממש": גבר זוכה מתקיפת אשתו

3 חברות שישבו בבית קפה היו עדות לאירוע אך המשטרה גבתה עדות בזמן אמת רק מאחת מהן. האישה הכחישה שהותקפה, ובית המשפט זיכה את הבעל מחמת הספק

בית משפט השלום ברמלה זיכה לאחרונה מחמת הספק גבר שהואשם בתקיפת אשתו במגרש חניה במהלך ריב בניהם. בני הזוג הודו כי התעורר ביניהם ויכוח אך הכחישו את דבר התקיפה. התביעה התבססה על עדויות ראייה של 3 חברות שהיו במקום, אלא שרק מאחת מהן נגבתה עדות בזמן אמת ועדותן של השתיים האחרות נגבתה כעבור שנתיים. השופט אייל כהן קבע שמדובר במחדל של ממש, שכן בחלוף הזמן השתיים לא זכרו את האירוע בבירור. אף שהתרשם ממהימנות העדה היחידה נקבע כי היא לא הייתה חד משמעית בניגוד להכחשה הנחרצת של הבעל ואשתו.

לפי כתב אישום, במאי 2017 בשעת צהרים שהו הבעל ואשתו במגרש חניה בסמוך לבית קפה בעיר לוד. בין השניים התעורר ויכוח שבמהלכו האישה ישבה ברכב ובעלה אחז בידיה מאחורי גבה והכה אותה בפניה. כשיצאה  מהרכב, הבעל תקף אותה שוב בכך שדחף אותה לתוך הרכב ומשך את כיסוי הראש שלה. הוא הואשם בעבירה של תקיפה סתם של בן זוג.

בזמן האירוע ישבו בבית הקפה הסמוך שלוש חברות. אחת מהן דיווחה למשטרה על המקרה ונגבתה ממנה עדות.

העדה סיפרה בבית משפט כי היא ראתה שהאישה "מקבלת מכות לפנים" ושהבעל תפס את ידה מאחורי גבה. עם זאת היא ציינה שהאירוע אינו זכור לה באופן ברור אלא כתמונות. היא לא ידעה לומר אם מדובר במכה אחת או כמה, והאם מדובר בסטירות או אגרוף.

בתשובתו לאישום אישר הנאשם כי אכן התגלע ויכוח בינו לבין אשתו באותו מקום, אך הוא הכחיש כל אלימות בין השניים.

אשתו העידה שהוויכוח היה על רקע טיפול שיניים שעברה ובעלה לא היה מרוצה מהתוצאות "משום ששיניה בלטו ודיבורה השתנה". עם זאת לדבריה הוא לא היכה אותה ואם הייתה אלימות היא הייתה מדווחת למשטרה בעצמה. האישה הסבירה שישבה במושב הקדמי ברכב ובמהלך הוויכוח עברה לשבת מאחור. לדבירה הרעלה נפלה מראשה לאחר שנשברה סיכת ראש שהחזיקה אותה.

מהימנה אך לא מספיקה

השופט כהן הסביר שלאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות מצא שהמאשימה לא הוכיחה את אשמת הנאשם מעל לספק סביר.

הוא ציין שאין חולק על אמינותה של עדת הראייה, אך המשטרה לא גבתה עדות בזמן אמת משתי חברותיה ולא ניתן לכך הסבר על אף שמדובר בפעולה פשוטה וחיונית ומדובר במחדל של ממש. רק לאחר שנתיים השלימה המשטרה את החקירה אך עקב חלוף הזמן השתיים לא זכרו באופן ברור את האירוע, והשופט קבע כי עדויותיהן מוחלשות, אינן תורמות לבירור המחלוקת ואינן יכולות לבסס הרשעה.

השופט ציין שהתרשם מאמינותה של העדה היחידה, וייתכן שאפשר היה לבסס עליה הרשעה אילו הייתה נחרצת וללא סתירות – אך לא כך הדבר, ולא ניתן לתת בה אמון מוחלט. כך לדוגמה, תחילה העידה שראתה "מכות" ולאחר מכן שינתה את גרסתה למכה אחת.

לדברי השופט, לא נשללה האפשרות שהיא פירשה, בתום לב, לא נכונה את הדברים שראתה.

בניגוד לכך, עדויות הבעל והאישה היו נחרצות, סבירות והגיוניות, וגם תאמו אחת לשנייה.

לפיכך הוא זיכה את הנאשם מחמת הספק.

• ב"כ המדינה: עו"ד בן חיים
• ב"כ הנאשם: עו"ד שדה

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין