בפעם הראשונה בהיסטוריה המשפטית של ישראל: השופט אלון גביזון גיבש מתווה שיאפשר להפוך אימוץ סגור, המנתק לחלוטין את הקשר בין הילד לבין משפחתו הביולוגית, לאימוץ פתוח שיאפשר ביניהם קשר מסוים.
סגן נשיא בתי המשפט למשפחה במחוז דרום, השופט אלון גביזון, כבר פסק בעבר שלטעמו הגיע הזמן לשנות את ההעדפה הגורפת לנתק מוחלט של ילדים מאומצים מההורים הביולוגיים (מה שנקרא "אימוץ סגור"), אולם בפסק דין שניתן באחרונה הוא הלך צעד אחד קדימה, ואפשר להפוך אימוץ סגור לאימוץ פתוח. השילוב בין שני סוגי האימוץ ייתן לדבריו מענה לצרכים המשתנים של הילד שממילא יכול לאתר את הוריו הביולוגיים בהקשה על מקלדת.
הפרשה העצובה בה עסק השופט נגעה לקטינה (8), שלפני כ-3 שנים הוצאה מחזקת אמה עקב תלונות על אלימות מינית ופיסית מצד בן זוגה.
עד היום האם מתכחשת לפגיעה הקשה בבתה, אף שגורמי הרווחה ובתי המשפט מצאו כי הילדה הייתה חשופה מגיל מאוד קטן לתכנים מיניים ולאלימות.
בשנה שעברה, לאחר שהאם לא ניצלה את ההזדמנויות הרבות שניתנו לה לשפר את התנהלותה, הגישה באת כוח היועמ"ש, עו"ד נעה שר, בקשה להכריז על הילדה כבת אימוץ.
עו"ד אלה שיינפלד, שייצגה את האם, התנגדה להכרזה אולם ביקשה שאם בכל זאת יותר האימוץ יקבעו אותו כאימוץ פתוח שיאפשר קשר מסוים בין האם לבין הילדה ואחותה הבכורה.
התאמת החוק למציאות המשתנה
פסק דינו של סגן הנשיא גביזון תיאר את השתלשלות האירועים מאז שהילדה הוצאה מביתה ובמסגרתו נקבע כי הילדה – שחוותה פגיעות כה קשות – זקוקה כעת למשפחה שתגן עליה, תכיל אותה ותספק את צרכיה הרגשיים המיוחדים – מה שהאם לא יכולה לספק.
בנסיבות אלה הוא הכריז על הילדה כבת אימוץ. ואולם, גולת הכותרת של פסק הדין הייתה ההחלטה לגבי אופי האימוץ.
"חוק האימוץ אשר נחקק לפני שנים רבות, מחייב בחינה מחודשת תוך התאמתו למציאות בה אנו חיים כיום בעידן האינטרנט והמידע הזמין. שכן, לא מן הנמנע כי ילד מאומץ יאתר את פרטי הוריו הביולוגיים חרף היות האימוץ סגור, ואז יכול ויותר ללא תמיכה וליווי של שירותי הרווחה", כתב השופט.
דברים אלה כוונו לברירת המחדל החוקית הנוכחית שלפיה האימוץ הסגור הוא הכלל ואילו אימוץ פתוח הוא חריג השמור למקרים מיוחדים בלבד. השופט סבר כי בעידן הנוכחי יש צורך לבחון מחדש עמדה זו והציע במקומה עמדת ביניים – שלפיה אף פסק בתיק זה.
השופט סבר כי ישנם מקרים שבהם לא נכון לנקוט בגישה בינארית של אימוץ פתוח או סגור, ובהחלט אפשר לגבש מתווה שלפיו אימוץ סגור יוכל להפוך לאימוץ פתוח – בהתאם לצרכים המשתנים של הילד.
במקרה הנוכחי, השופט קבע כי גורמי הרווחה, היועמ"ש והמומחית שמינה העלו טענות כבדות משקל לטובת אימוץ סגור, אולם התעלמו לחלוטין ממספר יתרונות שטומן בחובו האימוץ הפתוח בהתחשב בכך שהילדה גדלה עם אמה, מחוברת אליה, והביעה רצון עז לקשר עמה ועם אחותה הבכורה.
לפיכך השופט הורה על מודל דינאמי שבו בשלב הראשון האימוץ יהיה סגור – כדי לאפשר לילדה להתאקלם אצל המשפחה המאמצת מצד אחד, ומצד שני לאפשר לאם להתחיל בהליך טיפולי. אם גורמי הרווחה ידווחו על הצלחת הטיפול – בתוך 8 חודשים האימוץ יהפוך לפתוח כך שהאם והאחות יוכלו להיפגש עם הקטינה פעמיים בשנה. מדובר בהחלטה יוצאת דופן וראשונה מסוגה.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין