המוסך פועל משנות ה-50 של המאה הקודמת. יזמית שרכשה את השטח ומתכננת להקים בו מתחם חדש תבעה ממנו דמי שכירות של 22,400 שקל. בית המשפט קבע שהיא יכולה לקבל דמי שכירות מוגנים בלבד
עדכון 29.02.24: פסק הדין בוטל בערעור. התיק הוחזר לבית הדין לשכירות על מנת שישלים את פסק דינו בהתאם לפסק הדין של המחוזי ויקבע את גובה דמי השכירות החופשיים שעל המשיבה לשלם למערערת בגין המושכר.
השופטת סיגלית מצא דחתה לאחרונה תביעה שהגישה חברת נדל"ן נגד חברה שמפעילה מוסך בחיפה. התובעת רכשה את הזכויות במתחם בו פועל המוסך והיא מתכננת להקים בו מבנה בן 118 יחידות דיור ושטחים מסחריים. בתביעה נגד המוסך היא דרשה דמי שכירות של 22,400 שקל בחודש וטענה כי לא מדובר בדייר מוגן. השופטת דחתה את הטענה והמוסך ימשיך לשלם דמי שכירות מוגנים.
חברת סלים לחאם יזמות ובניה הגישה תביעה נגד חברה בשם טכנו אקספרס שמפעילה מוסך בשכירות מוגנת בעיר.
הבעלות בנכס בו פועל המוסך הייתה של רשות הפיתוח, לה נמכרו הזכויות מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים.
ב-2020 פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז והציעה למכירה את זכויות החכירה במקרקעין. בהתאם לתנאי המכרז יועדו המקרקעין להקמת מבנה למגורים הכולל 118 יחידות דיור, שטח מסחרי ושטחים לתעסוקה. בחוברת המכרז צוין כי במקרקעין יש דיירים מוגנים ועל הזוכה לבצע את פינויים והריסת המושכרים על חשבונו. עוד צוין כי לאחר הזכייה היזם ייכנס לנעלי רשות הפיתוח ויהיה זכאי לגבות את שכר הדירה מהדיירים עד לפינויים.
ביולי 2020 זכתה התובעת במכרז ורכשה זכויות חכירה במקרקעין עד שנת 2118.
בתביעה שהגישה היזמית באמצעות עו"ד שאדי קנאזע היא עתרה לחייב את המוסך לשלם לה דמי שכירות בסך 22,400 שקל לחודש. לדבריה, מהסכם שכירות שנחתם בעבר מול עמידר עולה שבעלי המוסך לא שילמו דמי מפתח עבור המושכר כך שהעסק לא זכאי למעמד של דייר מוגן.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו"ד יחזקאל חרלף ועו"ד משה פרייליך, טענה כי היא שילמה דמי מפתח כששכרה את הנכס ב-1952 ולחילופין, יש לראות בבנייה שביצעה בנכס חלופה לתשלום דמי מפתח. היא הדגישה שהעדר אזכור תשלום דמי מפתח בהסכם השכירות, לא סותר כשלעצמו את החזקה בדבר תשלום דמי מפתח.
חילופי שוכרים
השופטת סיגלית מצא דחתה את התביעה. היא הבהירה שבכל הנוגע לשוכרים שהחלו להחזיק בנכס לפני שנת 1958, חזקה היא כי הם לא שילמו דמי מפתח (בשל האיסור לגבות דמי מפתח לפני חקיקת חוק דמי מפתח, שהוראותיו הוטמעו בהמשך בחוק הגנת הדייר). יחד עם זאת, ככל והועברו הזכויות במושכר, אף לפני שנת 1958, חזקה היא כי שולמו דמי מפתח בעת העברת הזכויות במושכר. זאת בשל הנוהג באותה תקופה לשלם דמי מפתח בעת החלפת דיירים במושכר.
השופטת הוסיפה שהנתבעת בשמה הקודם (שירות סיכה אקספרס) התאגדה באפריל 1951. בהתאם לתקנות ותזכיר ההתאגדות היא רכשה את השכירות במושכר משוכרת קודמת, גרז' אקספרס. מאחר שהעברת הזכויות אירעה ב-1951 או בסמוך לכך, קמה חזקה כי בעת העברת הזכויות שולמו דמי מפתח. השופטת קבעה שחזקה זו לא נסתרה על ידי התובעת.
בהתאם לכך היא פסקה שהתובעת אינה זכאית לדמי שכירות חופשיים בגין המושכר.
התובעת חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין