האחות הצעירה נרשמה כבעלת מניות מכוח ירושת אמה, אך אחיה הגדול הוכיח כי שילם לה עבורן. משכך, תביעתה לחלוקת רווחים נדחתה ואילו תביעתו להעברת המניות על שמו – התקבלה.
בית המשפט למשפחה בתל-אביב הכריע לאחרונה בסכסוך סביב בעלות בחברת יהלומים משפחתית, וקבע כי מניות שירשה האחות הצעירה מאמה יועברו על שם אחיה הגדול. הראיות שהוצגו בפני השופט יחזקאל אליהו שכנעו אותו כי האחות ויתרה על זכויותיה בירושה, כולל במניות, תמורת 50 אלף דולר.
ב-1995 נפטרה אמם של האחים והירושה שלה, כולל מניות בחברה המשפחתית, נחלקה בין שמונת ילדיה. עד 2003 לא טרח הבן הגדול– ובעל רוב המניות בחברה – לשנות את הרישום בחברה לפי צו הירושה ולבסוף עשה זאת בהוראת רואה החשבון של החברה. באופן הזה נרשמה אחותו הצעירה כבעלת מניות לפי חלקה בירושת האם (17 מניות בכורה ו-46 מניות רגילות).
הדברים התנהלו על פני מנוחות עד לפני כשנתיים, אז התגלע סכסוך בין האחים והאחות הצעירה הגישה תביעה לקבלת רווחים מהחברה בהיותה בעלת מניות.
טענת ההגנה של האח – שלפיה ב-1997 אחותו ויתרה על זכויותיה בירושת האם תמורת 50 אלף דולר והרישום בוצע באופן טכני בלבד, הובילה, בהמלצת בית המשפט, לכך שהגיש תביעה לבעלות במניות.
איך מפרשים גמ"ח?
כך השופט אליהו נדרש להכריע האם האחות אכן קיבלה כסף תמורת ויתור על זכויותיה בירושה, כך שאין לה זכויות בחברה.
גרסת האחות הייתה בעיקרה כי אותם 50 אלף דולר לא היו קשורים למניות. לטענתה, 40 אלף דולר מהסכום היו כספי חתונה שהחם שלה העביר לאחיה למשמרת, וניתנו לה ולבעלה כשרכשו דירה, ו-10,000 דולר נוספים ניתנו להם כגמילות חסדים (גמ"ח).
האח הכחיש את הדברים, והציג שני מסמכים שמעידים כי אחותו ובעלה ויתרו תמורת הכספים על כל טענות ותביעות נגדו. נוסח הפתקים, טען, לא מעיד על העברת כספים שהיו שייכים לאחות מלכתחילה או שניתנו כצדקה, והמילה גמ"ח שמופיעה שם מבטאת "גמר חשבון" ולא "גמילות חסדים".
השופט אליהו ציין כי ההיגיון תומך בגרסת האח. כך למשל, אם הכספים הנוספים הועברו כגמילות חסדים, למה שיופיע במסמך נוסח משפטי של ויתור על טענות ו"לפנים משורת הדין". "כספים שניתנו כגמילות חסדים", כתב, "ודאי לא ניתנו על פי דין וברי כי מקבל הצדקה אינו יכול לבוא בטענות ביחס לכספים אלו".
השופט הוסיף עוד כי הפרשנות של האח לפתקים אף מתיישבת עם התנהלותה של האחות, שלאורך 19 שנים, עד הגשת התביעה נגדו, לא ראתה את עצמה כשותפה בחברה.
מעבר לזה, השופט מצא שגרסת האחות לגבי מקור הכסף בהליך הנוכחי סותרת את גרסתה בתביעה לחלוקת הרווחים: שם טענה כי לצורך רכישת הדירה אחיה העביר לה 30 אלף דולר ולא 40 אלף דולר, \ וכי הכספים הגיעו מרווחי החברה ולא ממתנת חתונה. השופט הוסיף עוד כי בחירתה שלא להעיד את בעלה עומדת אף היא לחובתה.
בסיכומו של עניין, השופט השתכנע שבשנות ה-90 שילם האח לאחותו כספים תמורת זכויותיה בירושת האם, כולל במניות, וכי הרישום על שמה היה "פורמאלי בלבד" וחסר כל משמעות.
משכך, לא רק שתביעת האח לבעלות במניות התקבלה, אלא שגם תביעת אחותו לרווחים מהחברה נדחתה משום שהיא לא בעלת מניות. האחות חויבה ב-10,000 שקל הוצאות משפט.
- ב"כ האח: עו"ד יורם עברון
- ב"כ האחות: ישראל פסח, עו"ד משפחה
עו"ד עידן נייגר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין