פייק ניוז: אתר חדשות יפצה על פרסום ״רשימת מקורבים״

חברת תקשורת שפרסמה בפייסבוק רשימת בעלי תפקידים בעיריית חדרה ש״זכו״ בתפקיד בעקבות קרבתם לראש העיר תפצה אחד מהם לאחר שנפסק כי מדובר בלשון הרע.

בית משפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעה דיבה שהגיש מנהל יחידת השיטור העירוני בעיריית חדרה נגד חברת ״א.ס. סהר תקשורת״. החברה פרסמה כי התובע זכה בתפקיד מכיוון שהוא בנה של בת זוגו של ראש העיר. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי בין השניים אין קשר ביולוגי וחייב את הנתבעת בפיצוי של 25,000 שקל.

התובע הגיש את התביעה נגד החברה בעקבות כתבה שפרסמה באתר החדשות ״חדרה NEWS״ ובפייסבוק באפריל 2016.

בכתבה, שכותרתה הייתה ״ג׳ובים במיליונים למקורבי ראש העיר״ פורסמו רשימת שמות של בעלי תפקידים בעירייה כשלצידם תיאור של סוג הקירבה האישית שקיימת לכאורה בינם לבין ראש העיר. ברשימה היה גם שמו של התובע ונכתב שהוא בנה של זוגתו של ראש העיר.

לטענת התובע, הכתבה השפילה וביזתה אותו והותירה את הרושם שהוא נבחר לתפקידו שלא על סמך כישוריו ורק בגלל שהוא בנה של בת הזוג.

הוא הדגיש כי בינו לבין האישה אין קשר ביולוגי והוא רק מיודד עם בנה. הוא הוסיף כי התפוצה לכתבה הייתה רחבה והפרסום נעשה בחוסר תום לב ונועד לנגח את ראש העיר דאז תוך הכפשת שמם של עובדים מעיריית חדרה והוא ביניהם.

הנתבעת לא הכחישה שפרסמה את הכתבה אך טענה שלא מדובר בלשון הרע. לדבריה, מטרת הפרסום הייתה לרכז פרסומים קודמים בנושא המינויים הפסולים שבוצעו על ידי ראש העירייה כדי לתאר את דפוס הפעולה שלו.

לטענתה, אין בפרסום האשמה כלפי התובע אלא רק כלפי הגורם הממנה, זאת כחלק מזכות הציבור לדעת וכביקורת עניינית על התנהלות ראש העיר. לדבריה, עומדת לה הגנת האמת בפרסום והגנת תום הלב.

הנתבעת הודתה שחלה טעות בכתבה ביחס לתובע ושהוא אינה בנו של זוגתו של ראש העיר. יחד עם זאת לדבריה, אף שאין קשר ביולוגי כאמור אין ספק שיש קשר אישי בין התובע לבין האישה. היא ציינה בהקשר זה כי פוסטים שהעלה התובע זכו לתגובות חמות מצד האישה כגון ״שנה טובה, ילד שיקיפו אותך אור ואהבה״ וכן ״מזל טוב ענק איש יקר״.

לא בנה של בת הזוג

השופטת הדסה אסיף קבעה כי מדובר בלשון הרע. היא הבהירה שהגנת אמת בפרסום מתקיימת כשהפרסום משקף אמת שלמה וכשיש עניין ציבורי בו. לדבריה, אף שיש עניין ציבורי בעובדה אם מאן דהוא זכה במכרז שפרסמה העירייה רק בשל קשרים גם ראש העיר או בת זוגו, במקרה זה ברור שהפרסום לא היה אמת שכן התובע אינו בנה של בת הזוג.

השופטת שללה גם את טענת הנתבעת להגנת תום הלב. היא כתבה בהקשר זה כי הכתבה מנוסחת בדרך של קביעת עובדות כלפי התובע, ״עובדות״ שלא הוכחו. ״העובדה שנשוא הפרסום הוא אישיות ציבורית אינה גורעת מקיומה של עילת לשן הרע״, כתבה.

בנסיבות אלה חייבה השופטת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי של 25,000 שקל. בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 7,500 שקל.

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין