אחיו של הבן הממשיך גרר אותו להליך משפטי מיותר אף שהציל את המשק ששקע בחובות. בית המשפט קבע כי מגיע לו פיצוי אבל לאחר הפחתה של מאות אלפי השקלים שהשקיע הבן הממשיך, הוא נותר עם כ-9,000 שקל בלבד.
בית המשפט למשפחה בצפת קבע לאחרונה כי בן ממשיך ישלם לאחיו פיצויים של כ-9,000 שקל בלבד עבור זכויות במשק ששוויו 1,670,000 שקל. השופטת אביבית נחמיאס חישבה את חלקו של האח – שהגיש התנגדות סרק למינוי והיה היחיד מבין תשעה אחים שהתעקש על פיצויים – לאחר שהפחיתה מהשווי מאות אלפי שקלים שהשקיע הבן הממשיך בהצלת המשק מהליכי מימוש, ובהתחשב בכך שאחיו קיבל מההורים המנוחים מגרש בהרחבה. מהסכום שנותר קוזזו עוד 20,000 שקל הוצאות משפט שהוטלו עליו בשל התנהלותו.
ההורים שהיו בעלי הזכויות במשק חתמו על תצהירים למינוי אחד מעשרת ילדיהם כבן ממשיך אך ההליך לא הסתיימו ברישום טרם מותם. לפני כ-5 שנים אחד מילדיהם החל להשתלט על המשק ובעקבות זאת נאלץ אחיו לפנות לבית המשפט שיצהיר עליו כבן ממשיך.
בתחילה האח הנתבע התנגד למינוי אך לבסוף הוא הסיר את התנגדותו והמיר אותה בדרישה לפיצוי עבור חלקו במשק כיורש בהתאם להוראות חוק הירושה, שמסמיך את בית המשפט לחייב בן ממשיך במשק חקלאי לפצות את היורשים האחרים בהתאם לנסיבות.
בשלב הראשון מינתה השופטת אביבית נחמיאס שמאי שהעריך את שווי המשק ב-1,670,000 שקל.
בהמשך, ביקש התובע (הבן הממשיך) לגזור את הפיצוי לנתבע לפי שווי נטו, לאחר ניכוי מיסים, היטלים ותשלומים נוספים עבור המשק, וכן להפחית מהסכום את ההוצאות הכספיות הלא מבוטלות שהוציא מכיסו להצלת המשק שהיה בסכנת מימוש בעקבות חובות אליהם נקלעו הוריו המנוחים. כמו כן הוא ביקש שבמסגרת הפיצוי תילקח בחשבון העובדה שאחיו קיבל מהוריו מגרש בהרחבה.
אחיו, הנתבע, הסכים להפחתת התשלומים לרשות מקרקעי ישראל בלבד ולא הכיר במרבית ההוצאות אליהן נגרר אחיו בעקבות החובות על המשק.
היחיד שעזר להורים
בהכרעה בעניין זה, ציינה השופטת נחמיאס כי היא מסכימה שאין מקום לקזז מיסים והיטלים שרלוונטיים רק בזמן מכירה ועשויים להשתנות בהתאם לשיקול הדעת של רשויות המס והתכנון. לפיכך, בשלב הראשון היא הפחיתה רק את התשלומים לרשות מקרקעי ולסוכנות היהודית בסך 405 אלף שקל.
ואולם השופטת קבעה כי יש להפחית מהיתרה עוד כ-850 אלף שקל שהשקיע התובע בהצלת המשק, בהתאם לאסמכתאות שהוצגו בפניה. בהקשר זה ציינה השופטת כי התובע היה היחיד מבין עשרת האחים שלקח על עצמו לסייע להוריו ולהציל את המשק.
בנוסף, השופטת קבעה כי יש הצדקה להפחתה נוספת של 30% מהיתרה בשל הפעולות שביצע התובע להצלת המשק, שאלמלא הוא לא היה קיים היום, וכן לאזן את הזכויות שקיבל הנתבע במגרש בהרחבה.
בסיכומו של דבר נקבע כי לאחר ההפחתות האמורות שווי הנכס לצורכי הפיצוי לנתבע עומד על 290,500 שקל, והוא זכאי לעשירית מסכום זה. עם זאת, השופטת חייבה אותו בהוצאות משפט של 20,000 שקל, בשל התנהלותו שכללה התנגדות סרק למינוי, התעקשות על חקירות אינטנסיביות בנוגע לתשלומים ששילם התובע וסרבול ההליך כולו. הוצאות אלה יקוזזו מהפיצוי, כך שבסופו של דבר זכה הנתבע ב-9,050 שקלים בלבד.
לפסק הדין בתמ"ש 66674-12-15
- ב"כ התובע: עו"ד מיכל מוזס, עו"ד שרגא צייגר
- ב"כ הנתבע:לא צוין
* עו"ד גלעד שרגא עוסק בנחלות ומשקים חקלאיים
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.