התנגדה לפינוי-בינוי כי החברה שבבעלותה לא נבחרה כיזמית

הדיירת טענה לקנוניה שבצלה הוסכם על יזמית אחרת. אלא שביהמ"ש דחה את טענתה, קבע שסירובה אינו סביר – והורה להוציא את הפרויקט לפועל

פינוי-בינוי בשכונת קטמון הירושלמית ייצא לדרך – כך קבע לאחרונה המחוזי בעיר, עת דחה התנגדות של אחת הדיירות בטענה לקנוניה, כביכול, שבגינה נבחרה יזמית אחרת ולא החברה שבבעלותה. סגנית הנשיא תמר בזק-רפפורט ציינה שהטענה לא בוססה בראיות, וכי למסקנתה סירובה של הדיירת לפרויקט אינו סביר. התוצאה: עורך דין יחתום במקומה.

במוקד ההליך: מספר בניינים ברחוב בר יוחאי שבבירה, המיועדים לפינוי-בינוי. לפרויקט הושגה הסכמה של יותר מ-95% מהדיירים, ואולם הנתבעת – אחת הדיירות, שהינה אף בעלת מניות בחברה שבזמנו רצתה להיות יזמית הפרויקט אך לבסוף כשלה – נותרה בסירובה לחתום, בין היתר לקנוניה שבצלה נבחרה היזמית החדשה.

בתוך כך טענה הנתבעת כי היזמית הנבחרת מתנהלת בחוסר תום לב והיעדר שקיפות, וכי היא מציעה לדיירי בניינה תמורה בלתי הולמת. הדיירת אף טענה למתן תמורות עודפות לבעלי דירות מסוימים, זאת בניגוד להסכם וללא אישור הנציגות. לשיטתה סירובה לשתף פעולה עם המיזם הוא סביר וראוי, ועל כן על התביעה נגדה להידחות.

מנגד טענו תומכי הפרויקט כי התנגדות הדיירת נובעת ממניעים אישיים ולא ענייניים, בשל כישלון החברה שבבעלותה. נטען שההתנגדות אינה כנה וחסרת בסיס, וכי התמורות שמציעה היזמית החדשה לא רק שאינן נופלות מאלו שהציעה החברה המפסידה, אלא עולות עליהן.

כדאי כלכלית

ואכן, השופטת בזק-רפפורט התרשמה כי התנגדות הדיירת למיזם נעדרת בסיס, באופן העולה כדי סירוב בלתי סביר מצדה. הובהר שבמסגרת ההסכם הנוכחי עתידה הנתבעת, "תחת דירה ותיקה וקטנה שבבעלותה ב'בניין רכבת' עם שמונה כניסות", לקבל דירה "בבניין חדיש, כולל ממ"ד, גדולה בשטחה בקרוב ל-50% מהדירה הקיימת", ובתוספת מרפסת, מחסן וחניה.

בפסק הדין נדחתה טענת הדיירת כי החברה שבבעלותה לא נבחרה בשל קנוניה, זאת בהיעדר הוכחה לכך. "לא הובאו ראיות לכך שמדובר בהסכם שלגופו הוא לא סביר", כתבה השופטת. הודגש כי היזמית הנבחרת מציעה לדיירי הבניין תוספת 26 מ"ר - יותר מזו שהציעה החברה המפסידה - "הוספה שאיננה עולה בקנה אחד עם טענה לקיפוח וניצול של דיירים ש'נישבו' בידי מי שעשו קנוניה", לשון השופטת.

גם טענת האפליה שהעלתה הדיירת נדחתה, זאת בשל "שוני מהותי בין הבניינים", כדברי השופטת, המצדיק למסקנתה מתן תמורות שונות לכל אחד מדייריו, בבחינת יחס שווה לשווים ושונה לשונים. לבסוף אף ירדה לטמיון טענת חוסר השקיפות מצד היזמית הנבחרת, לאחר שהשופטת התרשמה כי הלכה למעשה, אין מדובר ב"הסתרה שיטתית" מצדה.

השופטת סיכמה כי מדובר בפרויקט כדאי כלכלית עבור הדיירים, מבלי שהוצגו טעמים ענייניים לסירובה של הדיירת – ועל כן בהיעדר הסכמתה, יחתום במקומה על ההסכם עורך דין מטעם בית המשפט.

• ב"כ התובעים: עו"ד אליעזר פומרנץ
• ב"כ הנתבעת 18: עו"ד עודד אפיק

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.