התנגד לתמ״א 38 כי "סובל מקלסטרופוביה"

תושב תל אביב סירב לחתום על הסכם הריסה ובנייה בטענה שלא יוכל להיכנס למעלית ולכן הוא חייב לקבל דירה בקומה ראשונה. הדיירים האחרים זכו בתביעה נגדו אצל המפקחת על רישום מקרקעין. ערעור שהגיש נדחה 

השופטת לימור ביבי דחתה לאחרונה ערעור שהגיש תושב תל אביב על פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין בעיר שחייב אותו לחתום על הסכם תמ"א 38. המערער טען כי הוא עתיד לקבל דירה בקומה השנייה אך נסיבותיו הרפואיות והקלסטרופוביה ממנה הוא סובל מחייבות כי יקבל דירה בקומה הראשונה. השופטת קבעה שהמערער לא הוכיח את טענותיו. 

בבניין המדובר יש 8 דירות. באפריל 2018 חתמו בעלי שבע דירות על הסכם תמ"א 38 מסוג הריסה ובנייה מחדש עם חברת "גרופית הנדסה אזרחית ועבודות ציבוריות". 

הסרבן הוא בעלים של דירה בקומה הראשונה של הבניין (שנמצאת מעל קומת עמודים). בתביעה אצל המפקחת טענו השכנים כי התנגדותו מונעת מהם למגן את דירותיהם מפני רעידות אדמה, להוסיף להן ממ"דים וכן, לזכות בכל היתרונות הנוספים הגלומים בביצוע הפרויקט.

הסרבן טען כי מטרת התביעה להלך עליו אימים תוך קיפוחו וניצול בעיותיו הרפואיות ובין היתר אובדן ראייתו. לטענתו, הוא זכאי לקבל דירת תמורה בקומה הראשונה של הבניין החדש (קרי להישאר באותה קומה בה ממוקמת דירתו), מחמת סיבות אישיות וכלכליות ובפרט לאור מצבו הבריאותי.

בפסק דין שניתן במאי 2022 חייבה המפקחת את הסרבן לחתום על הסכם התמ"א. היא העדיפה את זכותם של הרוב המכריע של בעלי הדירות להתגונן מפני קריסת הבניין בעת רעידת אדמה, תוך קבלת תמורות נאותות, על פני זכותו של הסרבן. 

בכל הנוגע לדרישת הסרבן לקבלת דירה באותה קומה בה מצויה דירתו, הובהר כי חוות הדעת שהגיש הסרבן נכתבה על ידי רופא שהעיד כי מעולם לא היה אצל האיש בדירה, לא ידע האם יש בדירתו התאמות, ויתרה מכך, העיד כי הסרבן יכול להתגורר בכל קומה.

המפקחת הוסיפה וציינה כי טענת המערער שלפיה הוא סובל מקלסטרופוביה המונעת ממנו שימוש במעלית, מהווה הרחבת חזית אסורה. עוד נקבע כי דרישת המערער להיוותר בקומה בה מצויה דירתו, אינה יכולה לעמוד גם מאחר שהיא חורגת מהשוויון בין בעלי הדירות ומתנאי ההסכם הכוללים עליית קומה.

במסגרת הערעור טען הסרבן, בין היתר, כי הוא סובל מקלסטרופוביה אינטנסיבית קשה של הפרעת דחק פוסט טראומטית ומשכך אינו מסוגל להיות בחללים סגורים כגון מעלית והוא התעלף בעבר כשהיה בחללים כאלה. 

אין התאמות מיוחדות

השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה שלא נפל פגם בקביעותיה של המפקחת ואין הצדקה להתערבות. 

היא ציינה שעיון בעדות המומחה מטעם המערער מלמד כי הוא לא תמך בטענת המערער שלפיה לאור מוגבלותו הרפואית עליו להישאר בקומה הראשונה. המומחה העיד מפורשות כי דירת התמורה למערער יכולה להיות בכל קומה. 

בכל הנוגע לטענתו של המערער בדבר קלסטרופוביה קבעה השופטת שמדובר בהרחבת חזית שכן הטענה לא עלתה בכתב הגנתו בפני המפקחת. זאת ועוד, המערער לא הוכיח שהוא אכן לוקה בקלסטרופוביה באמצעות חוות דעת כנדרש. 

בנסיבות אלה לא הוכחה מגבלה של המערער המחייבת כי יקבל את דירת התמורה בקומה הראשונה דווקא.

השופטת גם לא מצאה בסיס להתערבות בקביעת המפקחת, אשר ביקרה בדירה, כי אין בדירתו של המערער התאמות מיוחדות מסיבות בריאותיות.

בסיכומו של דבר דחתה השופטת את הערעור וחייבה את המערער בהוצאות בסך 15,000 שקל. 

• ב"כ המערער: לא צוין
• ב"כ המשיבים: עו"ד זיו גורמן, עו"ד ניל בונפיל, עו"ד דליה בן נון עשהאל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין