התיק נעלם מתא המטען של האוטובוס- אגד תפצה

לפסק הדין בעניין קורן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל

נוסע שהניח את התיק שלו בתא המטען של אוטובוס אגד, גילה לתדהמתו כי התיק אבד וביקש מאגד פיצוי של 10,749 שקל בגין הציוד שהיה בתיק. אגד טענה, כי ע"פ הנחיית המפקח על התעבורה, תקרת הפיצוי על אבדן ציוד מוגבלת ל 425 דולר בלבד. ביהמ"ש דחה טענתה, והורה על פיצוי הנוסע ב 5,200 שקל.

כשנוסע באוטובוס של אגד  גילה שהתיק שהניח בתא המטען נעלם, הגיש על כך תלונה במשטרה, בה תמחר את הציוד שבתיק ב 10,749 שקלים. לאחר מכן הגיש הנוסע תביעה לביהמ"ש לתביעות קטנות בקריית שמונה, בה ביקש כי אגד תפצה אותו בשווי הציוד שאבד.

אגד טענה, כי על פי הנחיית המפקח על התעבורה, תקרת הפיצוי על אבדן ציוד מתא המטען מוגבלת ל 425 דולר, וכי הנחיה זו מוצבת בשילוט בולט בכניסה לאוטובוס. עוד טענה, כי נזקי התובע מופרזים, וכי הציעה לו 1,700 שקל כפיצוי, אולם הוא סירב במטרה להתעשר על חשבונה.

בתגובה לטענת אגד בדבר השילוט ולאחר שהסתיים הדיון בתיק, הגיש התובע תמונות שצילם בשלושה אוטובוסים, על פיהן נראה כי אין בהם שילוט בדבר הגבלת הפיצוי בגין אבדן ציוד.

ההנחיה אינה תקפה

השופטת רבקה איזנברג, קבעה כי לא תוכל לקבל את התמונות כראיות, מאחר שאלה הוגשו לאחר שהסתיים הדיון, בשלב בו לא ניתן כבר להוסיף ראיות, וציינה כי היה על התובע להגיש אותן עם הגשת כתב ההגנה של אגד או לכל המאוחר במהלך הדיון.

לגופו של עניין נקבע, כי משאגד לא הוכיחה כי המטען אבד בשל התרחשות שלא הייתה יכולה לצפות מראש, ולאור העובדה, כי היא מקבלת תמורה בגין הובלת הנוסע ומטענו, הרי שהיא אחראית לאבדן התיק.

לעניין גובה הנזק נקבע, כי נכון הוא שאגד לא יכולה לפצות על אבדן כל תיק ותיק של נוסע שמשאיר חפצים יקרי ערך, אולם דחתה את טענת אגד בדבר הגבלת גובה הפיצוי, שכן אותה הוראת מפקח, שלטענת אגד מורה על הגבלת סכום הפיצוי, אינה תקפה, כיוון שאגד לא פרסמה אותה ברשומות, והציגה רק מכתב של המפקח ליועץ המשפטי לממשלה בעניין זה, משנת 1993.

"ברי כי שווי ציוד מלפני 18 שנים (!) אשר ביחס אליו ניתנה ההוראה בשנת 1993, אינו יכול לשקף את שווי הציוד הסביר היום בגינו תידרש חברת הובלות סבירה לפצות נוסע בגין אבדן מטענו", כתבה השופטת והוסיפה, כי תקרת הפיצוי אינה מעודכנת לימינו, וכי ההנחיה לא נראית סבירה גם נוכח פגיעתה בזכות הקניין החוקתית. עוד נפסק, כי גם אם הייתה מודעה באוטובוס, אין בכך כדי להצדיק את הגבלת סכום הפיצוי, כיוון שאגד לא העידה את נהג האוטובוס בו הונח המטען, כדי להוכיח כי אכן הייתה בו מודעה שכזו, מה גם שמעיון במודעה ניתן לראות, כי ההנחייה בדבר הגבלת הסכום כתובה באותיות קטנות וקשה להבחין בה.

"קשה להניח כי נוסע העולה לאוטובוס יבחין בהוראות אלו המופיעות, כאמור, באותיות קטנות, ואף ירד בחזרה לתא המטען (שם הניח את התיק בטרם עלה לאוטובוס) ויברור מתוך תיקו את הציוד העולה על שווי ההגבלה", כתבה השופטת.

עם זאת נפסק, כי התובע הגזים והפריז בהערכת שווי הציוד שאבד לטענתו, ולא צירף כל אסמכתא, למעט חשבוניות של 1,012 שקלים בלבד, בגין הציוד שרכש לטענתו, לאחר שהתיק אבד, אולם, נוכח האמון בעדות התובע ואביו, על פיה היו בתיק בגדים רבים וציוד לטיולים בשל היות התובע בשנת שירות, נפסק לתובע פיצוי של 5,200 שקלים על דרך האומדן, ובנוסף חויבה אגד בהוצאות משפט של 300 שקלים.

לפסק הדין בעניין קורן נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל

למדור: דיני צרכנות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.