צעיר ממוצא ערבי הגיע למסיבה במועדון בתל אביב, אך לא זכה להיכנס פנימה. בתביעת הפיצויים הוא טען לאפליה בשל מוצאו. חרף העובדה שמדובר בתובע סדרתי – ביהמ"ש פסק לו פיצויים של 30 אלף שקל.
בליין צעיר הגיע באחד מלילות ינואר 2013 לבלות במועדון התל אביבי "האנגר 17". כשביקש מהמארחת להיכנס פנימה, היא השיבה שמדובר באירוע למוזמנים בלבד. הצעיר, סבר שאולי יוכל להיכנס בהמשך הערב והמתין עוד זמן רב מחוץ למועדון.
לכתבות נוספות בנושא:
בינתיים התארך התור, ובזמן שהמתין, הבחין הצעיר שאחרים נכנסים למועדון ללא בעיה. הוא פנה שוב למארחת, אך זו השיבה את פניו ריקם. מיואש מסירוביה ותירוציה של המארחת, עזב הצעיר את המקום בתחושת בושה גדולה ועוגמת נפש שמפלים אותו בשל מוצאו הערבי.
הצעיר תבע את חברת "אקסטרים טנגו הפקות", שקיימה את האירוע, ובעליה. בתביעה, שהגיש לבימ"ש השלום בתל אביב, דרש הצעיר פיצויים של 50 אלף שקל.
הנתבעים הפנו לעובדה שעסקינן בתובע סדרתי שהגיש בשנים האחרונות תביעות רבות באותה עילה, וכל מבוקשו להתעשר בעזרת הליכי המשפט. לטענתם, המארחת כלל לא ידעה מה מוצאו של התובע, שכן לא היה לכך סממן חיצוני כלשהו, כי הם דוגלים בשוויון וכי רבים מלקוחותיהם הם ממוצא ערבי.
המארחת הצהירה שבסה"כ סירבה להכניס את התובע ללא תשלום, ותו לא. הנתבעים עצמם הסבירו, שכנראה התובע ראה אנשים, שכבר היו במועדון ויצאו להתאוורר, נכנסים בחזרה, או כאלו שהופיעו ברשימת המוזמנים. לטענתם, יש לדחות את התביעה נגד בעל המניות כיוון שאין נגדו עילת תביעה אישית. הם טענו כי התנהגותו הבוטה של התובע הביאה אנשים לעזוב באמצע הערב והמוניטין של המקום נפגע, וכי בכוונתם להגיש תביעה נגד התובע.
אין הצדקה לאפליה
השופט עזריה אלקלעי צפה בסרטון שצילם התובע באותו ערב וראה שהמארחת מחזיקה בידה רשימות. לאור זאת, קבע השופט שנראה כי הערב אכן היה פתוח למוזמנים בלבד, עם זאת, בהחלט נראו כמה וכמה אורחים נכנסים למועדון ללא אישור או מעורבות כלשהי מצדה. משכך, השופט קבע שהטענה לפיה כניסת התובע למועדון נמנעה בגלל שביקש להיכנס ללא תשלום – לא נכונה.
השופט הסכים לדחות את התביעה נגד בעל המועדון, שלא היה במועדון באותו ערב, אינו מכיר את התובע, ואף הוכיח שנתן למארחת הנחייה להכניס את כל המוזמנים.
השופט לא התעלם מטענות הנתבעים, לפיהן מדובר בתובע סדרתי שהגיש למעלה מ-20 תביעות, ומהעובדה שהתובע דאג מראש שהמארחת והשומר ידעו היטב שהוא ממוצא ערבי, לאחר שטרח לשוחח בקולי קולות בטלפון בערבית בסמוך אליהם. עם זאת, קבע, שאין בכל אלו כדי להצדיק את אפלייתו ואי הכנסתו למועדון.
לפיכך, השופט קיבל את התביעה חלקית והנתבעת חויבה לפצות את התובע ב-30 אלף שקל, בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל והוצאות משפט. התובע חויב לשלם לנתבע, שהתביעה נגדו נדחתה כאמור, הוצאות של 5,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו״ד אייל אבולפיה
- ב"כ הנתבעים עו״ד צבי רוטמן
* עו"ד שמואל שטיינר עוסק בדיני נזיקין.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין