מוכר דירה ב"סי אנד סאן" תבע כמיליון שקל מרוכשת שהתחרטה

הקונה פרשה מהמו"מ לרכישת הנכס כפסע מחתימת החוזה, אך ביהמ"ש שוכנע שעשתה זאת ממניעים ענייניים ובתום-לב. התביעה נדחתה והמוכר חויב בהוצאות

לא נכרת חוזה מחייב ולא בוצעה פרישה ממשא ומתן בחוסר תום-לב: כך הכריע לאחרונה בית משפט השלום בבת-ים בתביעת בעל נכס ב"סי אנד סאן" נגד אישה שהתעניינה בעבר בקניית דירתו, והודיעה ברגע האחרון על ביטול. לטענתו היא הפרה חוזה וצריכה לפצותו בכ-950 אלף שקל, אך סגנית הנשיאה רונית אופיר קבעה שהוא זה שישלם לה עשרות אלפי שקלים כהוצאות משפט.

בדצמבר 2021, היה התובע בעלים של דירה בבניין ברחוב הרצל רוזנבלום שבצפון תל אביב, בפרויקט "סי אנד סאן". הנתבעת, שתוארה בפסק הדין כמצויה במצב נפשי מורכב, התעניינה אז ברכישת הנכס. משך המשא ומתן בין הצדדים היה קצר ביותר, ונפרש על-פני פחות משבוע.

כך, באחד מימי שישי נפגשו בעל הדירה ונציג הרוכשת, בן-זוגה, בבית קפה כדי לדון בפרטי העסקה, ולאחר כשבוע הועברה לקונה טיוטה סופית של הסכם המכר. ואולם בשלב זה הודיע לפתע עורך דינה של הרוכשת על פרישת לקוחתו מהעסקה. בהודעה ששלח לבא-כוח המוכר הוא כתב שמרשתו מנועה מלחתום נוכח "נסיבות אישיות/רפואיות לא צפויות" שהופיעו אצלה בליל אמש, ושהמוכר רשאי למכור את הדירה לאחרים.

בתביעה שהגיש לבית המשפט בינואר 2022 טען המוכר שבין הצדדים נכרת הסכם מחייב, ולחילופין שהרוכשת פרשה מהמשא ומתן בחוסר תום-לב. הוא דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בחוזה, בתוספת נזקים נוספים שלטענתו נגרמו לו, בסכום כולל של 950,504 שקל.

מנגד טענה הרוכשת כי לא התגבש בינה לבין התובע חוזה מחייב, וכי התנהלה מולו בתום-לב. היא הבהירה בהקשר הזה שהפסקת המשא ומתן נבעה משיקולים ענייניים ולא מפני שהתקדמה עם מוכר אחר. לראיה, עד היום היא לא קנתה דירה אחרת.

לא גמרה בדעתה

השופטת אופיר דחתה את הטענה שנכרת בין הצדדים חוזה מחייב. היא אומנם שוכנעה שהתקיים יסוד ה"מסוימות", שכן הצדדים כבר סיכמו את הסכום לתשלום, מועד המסירה, מספר החניות והדד ליין לחתימת העסקה. אלא שהיסוד הנוסף שנדרש ליצירת הסכם תקף, "גמירות דעת", לא הוכח כלל.

"מהתנהגות הצדדים סביב גיבוש הטיוטה עולה כי לא הייתה גמירות דעת סופית להתקשר בהסכם, אלא לאחר שיסכמו את הנוסח הסופי ולאחר שיחתמו על המסמך", הדגישה השופטת בהקשר הזה. היא ציינה אומנם שהמוכר ובן-הזוג של הקונה לחצו ידיים בפגישתם בבית הקפה, ואולם למסקנתה, ללא חתימת הרוכשת על ההסכם הסופי, אין לומר שהיא גמרה בדעתה להתקשר בעסקה.

בהמשך נדחתה אף טענת המוכר החלופית לגבי תום הלב של הרוכשת בפרישתה מהמשא ומתן. עורך הדין שייצג את הקונה בעסקה העיד כי מצבה הנפשי לא איפשר לה לקבל החלטה בלחץ הזמנים שהמוכר הציב בפניה, וכי זו הייתה הסיבה לעצירת ההידברות ביניהם. עוד הובהר שהיא לא ניהלה משא ומתן במקביל עם מוכר אחר, ולמעשה לא רכשה דירה אחרת עד היום.

מסקנת השופטת הייתה שלא מדובר בחוסר תום-לב מצד הרוכשת אלא בסיכון שקיים בעסקה מסוג זה. במצב זה, קבעה, אין ניתן לכפות על הנתבעת "הר כגיגית" הסכם בלתי חתום, והיא אינה מחויבת בפיצוי כלשהו למוכר.

עקב דחיית התביעה במלואה חויב התובע לשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 60,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד ניר פרידמן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ערן דוידוב

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.