"חתיכת מטומטם, אפס אידיוט", קרא השחקן לעבר המדריך של יריבו, בעיצומה של תחרות טניס שולחן שנערכה בחיפה בשנת 2013. השופטת קיבלה את תביעת המדריך וקבעה: האמירות השפילו אותו.
התחרות נערכה בבית הלוחם בחיפה, במסגרת ליגת הנכים בטניס שולחן, והובילה כאמור לתביעת לשון הרע שהוגשה בבימ"ש השלום בתל-אביב.
לייעוץ בענייני לשון הרע:
עורך דין לשון הרע
במהלך משחק בין שחקן מקבוצת ספיבק רמת גן לשחקן מקבוצת בית הלוחם תל-אביב, קרא הראשון למדריך של יריבו: "חתיכת מטומטם, אפס אידיוט", תוך שהוא מדמה תנועת חבטה בעזרת המחבט שהיה בידו.
הניסיונות לפייסו לא צלחו. בהמשך, פנה השחקן לאחראי המקצועי על המדריך, וצעק לעברו: "המאמן המטומטם שלך מסמן עם הידיים לשחקן היריב שלי מאחורי הגב שלי!"
השחקן המשיך לגדף ולא נרגע עד שהמארגנים נאלצו להפסיק את התחרות.
בתביעה שהגיש בבימ"ש השלום בתל-אביב, דרש המדריך פיצויים בסך 100,000 שקל בגין הוצאת לשון ברע. הוא סיפר כי בשל הצעקות, הוא נאלץ להפסיק לאמן את חניכו באמצע המשחק ולעזוב את המקום, אולם הדבר לא הועיל והנתבע המשיך בצעקות "אפס, מטומטם", "מאמנים דפוקים".
התובע אף טען כי במקום היו הרבה אנשים – שחקנים ומאמנים – וכולם שמעו את הצעקות שהופנו לעברו תוך התייחסות ליכולותיו המקצועיות, באופן שביזה אותו.
מן הצד השני, הנתבע הכחיש את הדברים. לחלופין, הוא טען שגם אם יוכח שאמר אותם, הרי שמדובר ב"זוטי דברים", כלומר דברים פעוטים המהווים "עניין של מה בכך" ואינם מצדיקים חיוב בפיצוי כלשהו.
עוד טען הנתבע כי בתי המשפט קבעו בעבר שקללות וגידופים שנאמרו בשעת כעס ובזמן חילופי עלבונות תוך כדי משחק ספורט, אינם נחשבים לשון הרע.
לא כמו במגרשי הכדורגל
השופטת הבכירה ריבה ניב קבעה כי "הדברים שנאמרו מפי הנתבע, היקפם והתמשכותם, מכריעים לטובת התובע".
לאחר ששמעה את העדים, השופטת סברה שהתנהגותו של הנתבע חרגה מההתנהגות המקובלת במשחקי טניס שולחן. על כך ציינה השופטת כי "מטבע הדברים ועל אף היותם משחקי ספורט, אינם דומים למתרחש במגרשי הכדורגל".
כמו כן, השופטת התחשבה בכך שלא מדובר בקללה חד פעמית שנפלטה ברגע של זעם, כי אם באירוע מתמשך, שבו הנתבע שוב ושוב התייחס אל התובע באופן משפיל עד כדי כך שבסופו של דבר צריך היה להפסיק את המחשקים.
"האמירות, שהייתה בהן התייחסות מפורשות ליכולותיו המקצועיות של התובע (ולחוסר יכולתו) כמאמן, והכל בנוכחות שחקנים, מאמנים נוספים ואנשי מקצוע בתחום – ביזו את התובע, פגעו בעיסוקו ויש לראותן כלשון הרע", קבעה השופטת.
לפיכך, השופטת הוסיפה שלא מדובר בזוטי דברים והנתבע אינו יכול ליהנות מהגנה זו.
בסיכומו של דבר, השופטת חייבה את הנתבע בפיצוי בסך 25,000 שקל וכן 5,000 שקל בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. סכום הפיצוי היה נמוך מזה שנדרש בתביעה. השופטת התרשמה שמרבית של העדים לא שמעו את כל האמירות שנאמרו בגנות התובע. כמו כן, רובם ככולם, מודעים להיותו של הנתבע "חם מזג" ולא ייחסו משקל רב לאמירות אלה.
- ב"כ התובע: עו"ד דורון לוי
- ב"כ הנתבע: עו"ד רון לוינטל
* עורך דין אבי הורביץ עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין