בעל ואישה גורשו מישראל – הוא לטורקיה והיא לפיליפינים – והחלו להיאבק על ילדם בן החמש. בסופו של דבר השופט השתכנע שעדיף לילד ללכת עם אמו והבהיר כי "העיקר הוא לא רמת החיים אלא איכות החיים".
בשנת 2000 הגיע אזרח טורקיה לעבוד בישראל בבניה. ארבע שנים לאחר מכן הגיעה אזרחית פיליפינית לעבוד בישראל בסיעוד. השניים הכירו והתאהבו, וב-2010 נולד להם בן. לאורך השנים הם ניסו להסדיר את מעמדם החוקי בישראל, אך ביהמ"ש דחה את עתירתם ופסק שעליהם לעזוב.
לשאלות על משמורת:
עו"ד דיני משפחה
כאן נוצרה התסבוכת: האב לא הסכים להגר לפיליפינים, ואילו האם לא הסכימה להגר לטורקיה.
הם הגישו תביעות הדדיות בבימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב. כל אחד ביקש לקבל משמורת על הקטין ולהגר עמו לארץ מוצאו. האב טען שבפיליפינים בנו יגדל בתנאי עוני, בעוד שבטורקיה לדבריו, יש לו נכסים.
האב גם סיפר שבטורקיה יש לו שלושה ילדים בגירים ואחות, שיעזרו לו לגדל את הילד.
האם סיפרה בכנות שהיא מתגוררת בכפר עני ודל בפיליפינים. לדבריה, היא תגור אצל אמה. בשעות שהיא תעבוד במפעל דגים בכפר, אמה תטפל בבנה, כפי שהיא מטפלת בעוד כמה מנכדיה.
בנוסף לטענתה, לנוכח חזקת הגיל הרך והעובדה שהיא המטפלת העיקרית בילד, יש לאפשר לה להגר לפיליפינים.
עובדת סוציאלית שבדקה את המקרה המליצה על הגירת הילד עם האם, אפילו ששם יגדל יחסית בעוני. לעמדתה, הקשר של הילד עם האם הדוק יותר, היא מטפלת בו באופן יומיומי ולכן טובתו היא ללכת איתה לביתה.
העו"ס הצביעה על כך שלאב יש אישה בטורקיה, מה גם שמשפחתו כלל לא יודעת על הילד, וקשה לנבא כיצד תגיב.
משפחה רחבה ותומכת
סגן הנשיא השופט נפתלי שילה אימץ את המלצות העו"ס. כמו כן, השופט הבהיר שגרסת האב סותרת את עצמה. כך למשל, בתביעה הוא לא הזכיר שבטורקיה יש לו אישה, והדבר התגלה בתסקיר העו"ס. השופט גם תהה כיצד ידוע לאב שבני משפחתו יעזרו לו לגדל ילד לו אם הם עדיין לא יודעים על קיומו?
"בצדק חוששת העו"ס כי הסתרה זו מטילה צל כבד על 'קבלת הפנים' שמשפחת האב תערוך או לא תערוך לקטין, אם הוא יהגר עם האב לטורקיה. העובדה שהאב מסתיר את דבר קיומו של בנו הנוסף מבני משפחתו במשך כל השנים, מלמדת כי הוא חושש ממה שיקרה אם ייודע להם דבר קיומו", כתב השופט.
בנוסף, האב – שהסתנן לישראל על מנת לעבוד בבנייה ולהתגורר בדירת שני חדרים בדרום תל-אביב – העיד על עצמו כאיש "אמיד", אך לא צירף שום מסמך המעיד על כך.
גם אם מצבה הכללי של טורקיה טוב בהרבה מהמצב בפיליפינים, "העיקר הוא לא רמת החיים אלא איכות החיים", הסביר השופט. עם האם, הילד יגדל כנראה עם משפחה רחבה ותומכת שתספק את צרכיו בהתאם לרמת החיים המקובלת שם, בעוד שביחס לאב, הדבר בגדר תעלומה.
לפיכך, השופט קבע שהקטין יהיה במשמורת האם והתיר לה להגר איתו לפיליפינים.
עוד נקבע שהאם תדאג לחיבור אינטרנטי בבית, על מנת שהאב יוכל לשמור על קשר עם בנו. בעתיד, יש לבחון נסיעות של הקטין לבקר את אביו בטורקיה והנושא יידון במידת הצורך בערכאה המוסמכת בפיליפינים.
כמו כן, השופט הורה לאם לדאוג שהקטין יהיה מודע גם למורשתו המוסלמית, החשובה לאביו.
- ב"כ התובע: עו"ד אורן ברקן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מיכאל גבור
* עו"ד עודד פסקל עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין