בקשת אם להשיב לידיה את בנה בן ה-3 הגיעה עד לבית המשפט העליון אך נדחתה באחרונה. השופט הנדל קבע שלאם אין מסוגלות הורית, ולא נראה שהמצב ישתפר בעתיד הנראה לעין.
ב-2014 ילדה צעירה בת 24 בן. מדובר היה בילדה השני לאחר שבנה הראשון, שנולד ב-2012, הוצא מרשותה.
עם לידת הבן השני ומאחר שהאם הייתה מוכרת לשירותי הרווחה, נמסר לה צו חירום שלפיו התינוק יישאר בבית החולים תחת השגחה. תגובתה הייתה קשה – היא איימה לפגוע בעובדת הסוציאלית ולהתאבד.
בהמשך ולנוכח רצונה העז של הצעירה לגדל את בנה הוחלט על שילובם במרכז טיפולי. מספר חודשים לאחר מכן האם עזבה את המרכז תוך שהיא מותירה מאחור את התינוק וכן מכתב בו היא מביעה את אהבתה אליו.
מספר חודשים לאחר מכן הועבר הילד למשפחת אומנה שהביעה הסכמה לאמצו. בשלב זה הוגשה לבית המשפט למשפחה בבאר שבע בקשה להכריז עליו כבר אימוץ כלפי אמו.
בספטמבר 2015 במהלך מפגש בין הצעירה לבין הקטין היא חטפה אותו מהמשפחה האומנת בסיוע חברות. הילד אותר בשעת לילה מאוחרת והוחזר למשפחה. מאז הופסקו המפגשים בין האם ובנה.
בדצמבר 2016 אישר בית המשפט למשפחה את האימוץ וקבע שמדובר יהיה באימוץ סגור (כלומר, שהאם לא תוכל ליצור קשר עם הילד). בית המשפט ציין שניכר שיש פער משמעותי בין רצונותיה לבין התנהלותה בפועל ואין לה יכולות לגדל את הילד גם בהינתן סיוע ותמיכה מרשויות הרווחה.
האם ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. היא טענה שבית המשפט תייג אותה כחסרת מסוגלות הורית מבלי לבחון חלופה של טיפול אישי. בנוסף היא ביקשה לבחון את האפשרות שהילד יאומץ על ידי אמה, סבתו.
בתחילת פברואר השנה בית המשפט דחה את הערעור. האם לא השלימה עם המצב והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לדבריה, לא נעשו די מאמצים לטפל בה ולתת לה כלים משמעותיים כדי שתוכל לשמש הורה לבנה. היא טענה שאירוע חטיפת הבן היה "זעקת מצוקה" נגד התעלמות גורמי הרווחה מרצונה לגדל אותו, וחזרה על בקשתה שהאימוץ יישאר בתוך המשפחה.
נטשה אותו
השופט ניל הנדל ציין שההליך המשפטי בעניינו של הקטין נמשך מעל שלוש שנים, כשההכרעה התארכה כדי לאפשר לאם למצות את האפשרות להיות הורה מיטיב עבורו.
אך למרבה הצער, התהליך לא הניב פירות ו"עם כל הרצון הטוב של המבקשת כוחותיה לא קמו לה לרכוש כלים ומיומנות לגידול הקטין, גם לא במסגרת התומכת בה שהתה עם הילד, שם נטשה אותו", כתב.
לקביעת השופט, במצבה כיום, אין לאם מסוגלות הורית וגם נראה שלא תהיה לה בעתיד הקרוב לעין, אפילו אם תקבל סיוע הולם. הוא הדגיש שהאם לא לוקחת אחריות על מעשיה והתנהלותה, אינה מתפקדת כאישה עצמאית ואחראית ולא מנהלת אורח חיים נורמטיבי.
הצעת האם שהילד יאומץ על ידי הסבתא נדחתה אף היא. השופט הנדל ציין בהקשר זה שגם לסבתא סיפור חיים קשה והיא לא מסוגלת לספק לקטין סביבה יציבה ותומכת.
זאת ועוד, הפעוט נמצא מגיל 7 חודשים במשפחה המרעיפה עליו חום ואהבה, ואינו מכיר כלל את משפחתו הביולוגית.
השופט סיים בציון שהתוצאה קשה אך אין מנוס מהמסקנה שלפיה האם אינה מסוגלת לגדל את בנה.
- ב"כ המבקשת: עו"ד ליאת מנשקו
- ב"כ היועמ"ש - רווחה: עו"ד יעל בלונדהיים
עו"ד ישעיהו קינן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין