הרבנות הגבילה את סכום הכתובה: מה חשוב לדעת?

מועצת הרבנות הראשית קבעה טווח של 36-360 אלף שקל לכתובה, בניסיון לצמצם התחייבויות מופרזות שאין מאחוריהן כוונה או יכולת כלכלית אמיתית

רגע לפני החופה מתבקש החתן לנקוב בסכום הכתובה. יש שבוחרים בסכום מתון, ואחרים נוקבים בסכומים של מאות אלפי שקלים, לעיתים מתוך התלהבות, לחץ משפחתי או רצון להרשים. אלא שהסכום הנכתב בכתובה אינו מחווה סמלית בלבד, מדובר בהתחייבות משפטית שעשויה לקבל משמעות כספית ממשית אם הנישואים יסתיימו.

כעת מבקשת הרבנות הראשית לצמצם את התופעה. מועצת הרבנות הראשית החליטה לקבוע במסגרת נוהל רישום הנישואין טווח של 36 אלף עד 360 אלף שקל לסכום הכתובה. המועצה אישרה את המלצותיה של ועדת דיינים וקבעה כי הנוהל יתוקן בהתאם.

ההחלטה התקבלה בישיבת המועצה מ-16 באוגוסט 2026, בעקבות דיונים ממושכים בתופעת הכתובות המופרזות. את הקמת ועדת הדיינים יזם הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב דוד יוסף. בין חבריה היו הרבנים הראשיים ודיינים מבית-הדין הרבני הגדול.

אחת הסוגיות המרכזיות שעמדו ברקע להחלטה היא תופעת הכתובות שבהן נרשמים סכומים גבוהים במיוחד, לעיתים מבלי שקיימת יכולת כלכלית ממשית לעמוד בהם. תופעה זו מעוררת את שאלת "גמירות הדעת" - האם בעת כתיבת הסכום התכוון החתן לקבל על עצמו התחייבות כספית ממשית ומחייבת.

הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, הסביר כי קביעת הרף העליון נועדה להתמודד עם מצב שבו נכתבים בכתובה סכומים שאין מאחוריהם כוונה או יכולת ממשית לעמוד בהם. לדבריו, לצד זאת נדרש גם רף תחתון, שכן הכתובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי.

לא מדד לאהבה

הכתובה היא מסמך הלכתי-משפטי שבו מפורטות התחייבויות הבעל כלפי אשתו. לצד הנוסח המסורתי, נכתב בה סכום כספי שהבעל מקבל על עצמו. ההתחייבות עשויה לעמוד לדיון בבית-הדין הרבני במקרה של גירושים או לאחר פטירת הבעל.

אף שהכתובה נחתמת במעמד חגיגי, מדובר בהתחייבות בעלת משמעות הלכתית ומשפטית. כאשר מוגשת תביעה לתשלום כתובה, בית הדין בוחן את הזכאות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה, ובכלל זה את נסיבות הפירוד והעילות שהובילו לסיום הנישואין. לפיכך, עצם נקיבת סכום מסוים בכתובה אינה מבטיחה כי מלוא הסכום ייפסק לזכות האישה; ומנגד, אין להניח כי סכום גבוה שנכתב בכתובה נעדר משמעות מחייבת או כי בית הדין יתעלם ממנו.

הטווח החדש נוגע לסכום שיירשם במסגרת נוהל רישום הנישואין. במסמך שפורסם לא צוין מתי ייכנס התיקון לתוקף. הוא גם אינו קובע כי כתובות שנחתמו בעבר בסכום העולה על 360 אלף שקל מתבטלות או מופחתות. אם תתעורר מחלוקת ביחס לכתובה קיימת, היא תידון בהתאם לנסיבותיה ולכללים החלים בבתי-הדין הרבניים.

הכתובה גם אינה קובעת כיצד יחולק כלל הרכוש של בני הזוג ואינה מחליפה הסכם ממון או את ההסדרים הרכושיים החלים עליהם. מדובר בהתחייבות נפרדת, אשר שאלת הזכאות למימושה והיקף החיוב מכוחה נבחנים על ידי בית הדין הרבני בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.

החלטת הרבנות עשויה לצמצם את מספר הכתובות שבהן נרשמים סכומים מופרזים שאינם משקפים בהכרח יכולת כלכלית ממשית לעמוד בהם. המסר העולה מן ההחלטה ברור: סכום הכתובה צריך להיקבע מתוך הבנה כי מדובר בהתחייבות כספית בעלת משמעות הלכתית ומשפטית, ולא כאמירה סמלית או כביטוי לאהבה או לכבוד שמבקש החתן להפגין במעמד החופה.

• עו״ד (רו״ח) שני נורי עוסקת ב- דיני משפחה וגירושין

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.